הפורום
מזכרת לדרכים - חידה!
תגובה אחרונה 20 נוב 2018 23:32 ע"י יוסי גלובינסקי. 0 תגובות.
גרסה להדפסה
מיון:
הקודםהקודם הבאהבא
מחבר הודעות
יוסי גלובינסקי

--
20 נוב 2018 23:32 צטטצטט הגבהגב
וְעַד פֻּנְדָּק נִפְתָּח לִפְגֹּשׁ אֶת הַבָּאִים,
בִּמְלֹא דְלָיֵי צְחוֹקָהּ שֶׁל בַּת הַפֻּנְדָּקִי,
אֲשֶׁר תֵּצֵא יָפָה, בְּאֹדֶם הַסּוּדָר,
בַּקֶּרַח הַתְּכַלְכַּל שֶׁלָּעֵינַיִם – –
אַשְׁרֵי אֲשֶׁר גָּמַע מֵחֲלָבָהּ הַקַּר,
אֵי-שָׁמָּה, בַּפַּרְסָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם.

צור ארליך: דומה שעניינו של המספר 52 הוא דווקא בשרירותו, בחוסר סמליותו. הוא פשוט מתהדהד יפה בעיצוריו עם המילים שקדמו לו, "אשרי אשר גמע מחלבה" ועם "אי שמה", וקצת מתחרז עם "שלעיניים", וסיבה חסרת משמעות זו, שרירותיות הצליל, היא היא הסיבה לבחור בו: שיהיה ברור שהוא מקרי.
רפאל ביטון: שֶׁלָּעֵינַיִם = של העיניים? אם כן אז למה זה נכתב כך?
צור ארליך: כן. אבל בניואנס, אני חושב: זה יותר מין "שיֵש לָעיניים". כלומר, אני חושב שזה מנסה לשדר משהו בין "של העיניים" לבין "אשר בעיניים". על כל פנים יש מסורת כתיב כזו. שיר השירים אוהב את זה למשל. "הנה מטתו שלִשלמה" (ג, ז).
המובאה למעלה היא מהשיר: "מזכרת לדרכים". הפרשנות דלעיל הינה של קבוצת צור ארליך מיולי השנה המובאת כאן באתר. זו פרשנות דומה לזו של נתן זך שאומרת – השירים נכתבו לצורך המוזיקליות של המילים ונעימות החרוזים לאוזן השומע. התוכן הוא מקרי. אפילו הביטוי "הפרסה החמישים ושתיים" שלכאורה אומר – "דרשני!", יותר מכל ביטוי אחר ב"כוכבים בחוץ" – הוא מקרי.
אכן השירים נשמעים נהדר בחרוזיהם – אבל ייתכן שזה רק רובד אחד מתוך משמעות השיר. ייתכן שלא מדובר פה במקריות.
לא אכנס לכל מילות המובאה שכאן. רק אחוד חידה שפתרונה הוא בתנ"ך עצמו ללא כל צורך בהסתייעות בכתבי הקודש האחרים (השחוקים למדי משימוש) שהיו בספריית העבודה של נתן אלתרמן.
מי הן שתי הדמויות התנכיות הקשורות היטב זה בזו הרמוזות במילים: "התכלכל שלעיניים". את "שלעיניים" פענחתי בעצמי ואת "התכלכל" פענח נכדי ישי בן העשר.
אשמח לקרוא הצעות לפתרון. הוא לא ממש קשה.


תגובה מהירה
toggle
  שם משתמש:
נושא:
גוף:
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה

שלח
Active Forums 4.1