נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

שיר לערב חג העצמאות – היחסים בין תרצה אתר לאביה

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

בשנת 1973, כשלוש שנים לאחר פטירת אביה, המשורר נתן אלתרמן, כתבה תרצה אתר את שירהּ "שיר לערב חג". הלחין אותו יעקב הולנדר, ומירי אלוני ביצעה אותו בביצוע בכורה בעיבודו של משה וילנסקי בפסטיבל הזמר והפזמון העברי שהתקיים אז דרך-קבע במוצאי חג העצמאות. בשיר מתואר יום העצמאות של שנת 1970, שהיה בעבור המשוררת והפזמונאית הצעירה יום העצמאות הראשון שעבר עליה בלי אביה האהוב, תומך גורלה.

תרצה, שקשר סימביוטי, אמיץ ומסועף במיוחד, נתהווה בינה לבין אביה, מבטאת בפזמון "שיר לערב חג" את סירובה להשלים עם העובדה המרה שהחיים מוסיפים לפעום והעיר מוסיפה לחוֹג את חגיה אף-על-פי שהמשורר התל-אביבי בה"א הידיעה כבר אינו נמצא בין החוגגים. תרצה אתר הייתה בתו היחידה, ותל-אביב שאותה ליווה בכל תחנות חייו וחייה (חרף תקופת-מה שבָּהּ נמשך לפריז) הייתה אהובתו היחידה העשויה מִבני בטון ומלט והמקושטת במרבדי גנים. שתי הצעירות האהובות, תל-אביב עירו וגם תרצה בתו נשאו שם של שם של עיר קדומה, הנזכרת בתנ"ך. שתיהן היו בנות-טיפוחיו של משורר-הדור, שעמד על ערשָׂן ומנה את נשימות אַפָּן והתגאה בהישגיהן. עתה, לאחר מותו, הבת העומדת מול העיר החוגגת מתקשה להבין איך עיר זו משגשגת ומתרחבת בלעדי המשורר שעיצב את דמותה לא פחות מכל האדריכלים. איך היא, בִּתוֹ, זוכה בפרסים ובעיטורים, אף-על-פי שכל כתפו של מי שהביאהּ אל פסגת ההצלחה כבר אי אפשר להישען.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' זיוה שמיר מנתח את שירו של תרצה אתר "שיר לערב חג" (1973, הלחנת יעקב הולנדר) כמקרה בוחן לקשר הסימביוטי, הפואטי והביוגרפי העמוק שבינה לבין אביה, נתן אלתרמן, כשלוש שנים לאחר מותו. שמיר מוכיחה כי השיר, שנכתב בערב חג העצמאות, מציב אנלוגיה כפולה בין בתו היחידה של אלתרמן לבין עיר אהובתו תל אביב. אתר שוזרת בשירה ארמזים ישירים לשירי אביה המוקדמים והמאוחרים ("אתה חיכית לי", "חיוך ראשון", "ליל המצור"), ומנהלת עמו מונולוג אליפטי המבטא אבל, יתמות ובקשת זהות עצמאית מול צילו של המשורר הלאומי.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתחת פרופ' זיוה שמיר את הדיאלוג הסמוי והגלוי שמנהלת תרצה אתר עם שירת אביה נתן אלתרמן דרך השיר "שיר לערב חג" (1973). שמיר מפרקת את הרבדים המרכזיים במאמר: האנלוגיה בין הבת לעיר: אתר נצבת בתל אביב החוגגת את יום העצמאות בזיקוקין. תל אביב ותרצה אתר מייצגות את שתי בנות-טיפוחיו האהובות של אלתרמן, הנושאות שמות ערים מקראיות. השיר מעצב מבוכה ותוגה על כך שהעיר מוסיפה לשגשג והבת זוכה בפרסים (כמו בפרס על "אהבתיה" ב-1970 ועל "אני אוהב את נעמי"), דווקא כשהאב שתמך ועיצב אותן כבר אינו איתן ("כי אתה לא איתה"). השתקפות שירת האב אצל הבת: שמיר מוכיחה כי השיר ספוג בארמזים פואטיים ובלשוניים ליצירת אלתרמן: הצירוף "העיר אורותיה הדליקה" יונק מפזמונו המוקדם "אתה חיכית לי" (1935) ומתיאור מדליק הפנסים בכוכבים בחוץ. המוטיב "טרם-שואה וערב-חג" משמחת עניים מהדהד בצמדי המילים המנוגדות בשיר ("שותקת" מול "שוקקת"), הממחישות את התג הדק שבין אבל הזיכרון לחגיגות העצמאות. הטורים "ואני כאן מחכה לצעדך" ו"כדי לדעת שעודך" עונים כהד ישיר לשורותיו של אלתרמן ב"חיוך ראשון" ("הלא ידעתי את לי מחכה", "ואת עודך"). הבחירה בשם "אתר" והשוואה היסטורית: המאמר חושף כי אלתרמן הוא שהציע לבתו את השם "אתר" – אנגרמה מאותיות שמו בלועזית (Alterman), השזורה בזיקתו לאתרי הארץ. שמיר מציבה השוואה בין תרצה אתר לבין המשורר מיכ"ל (בנו של אד"ם הכהן), שחיבר את "חג האביב" (1850) בברלין בצל מחלתו. בשונה מאביה שכתב על דמויות מוכללות וארכיטיפיות, אתר מצאה את ייחודה בשיחזור קונקרטי ואינטימי של חוויות הילדות והבית.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: שיר לערב חג העצמאות – היחסים בין תרצה אתר לאביה (AMR000506)