נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

העולם הוא חידה, אך חידה היא העולם, על חידות ותבניות חידה ב’ספר החידות’ של אלתרמן ומחוצה לו

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

המאמר עוסק ב'ספר החידות' של אלתרמן, שהמחקר הספרותי לא הרבה לגעת בו, אך אינו מתמקד רק בו, כי אם מרחיב את היריעה לעיסוק השוואתי בתופעה שלא נדונה כלל במחקר – הטקסטים דמויי החידה ביצירתו הקנונית של אלתרמן, אלה העושים שימוש בתבניותיה ובתחבולותיה של החידה.

המחברת מצביעה במאמר על קווי הדמיון שבין מנגנוני החידה למנגנוני המטפורות שבהן השתמש אלתרמן בשירתו הקנונית, ובתוך כך מותחת הקבלות בין 'ספר החידות' ובין יצירתו השירית המוקדמת של אלתרמן. בהמשך נסקרת ונדונה תופעת החידות שאינן מבקשות פתרון, אלה הדומות לקטעי שיר שאינם חידות, והתורמות בעצם הווייתן לטשטוש הגבולות שבין החידה לשיר. המאמר עוסק גם בתופעת החידה המדומה, התורמת אף היא למיפוי השימוש בתבניות חידה מחוץ ל'ספר החידות' בשירת אלתרמן.

חלקו השני של המאמר מתמקד ב'ספר החידות' גופו ובוחן את עקרונות הסידור והעריכה המשמעותיים של החידות בידי אלתרמן עצמו. כמו כן נבדקים בחלק זה אפיוניו הפואטיים של הספר (חריזה, משקל, רטוריקה, מתן כותרות), המייחדים אותו מיצירות אחרות של אלתרמן.

בסיכומו של דבר מוצג 'ספר החידות' במאמר כצומת מעורר עניין ביצירת אלתרמן, צומת שנחתכים בו מישורים שונים של עבודתו הספרותית. מכאן חשיבותו של הספר ומכאן גם בעייתיותו.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' חיה שחם מנתח את ספר החידות של נתן אלתרמן (שיצא לאחר מותו ב-1971) ואת נוכחותן של תבניות חידה בשירתו הקנונית. שחם מוכיחה כי העיסוק בחידה אינו קוריוז טריוויאלי לילדים, אלא צומת פואטי מרכזי: מנגנון החידה (הסתרה, ההפשטה וההזרה) זהה למנגנון המטפורי האנלוגי שעמד ביסוד כוכבים בחוץ. המאמר מנתח "חידות שאינן מבקשות פתרון" ו"חידות מדומות" במחזורים קנוניים כמו שירי נוכחים (עיר היונה) ודברים שבאמצע (חגיגת קיץ), ומבהיר כיצד ערך אלתרמן את ספרו במבנה אבולוציוני (מדומם ועד אדם) כמיקרוקוסמוס שלם.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מציעה פרופ' חיה שחם עיון מקיף בזיקתו של נתן אלתרמן לסוגת החידה, וטוענת כי יש לראות בה מפתח פואטי חשוב להבנת יצירתו כולה. שחם מפרקת את המנגנונים, המבנים והזיקות הפואטיות במאמר: הזיקה בין המטפורה לחידה: שחם מראה בעקבות אריסטו כי המטפורה והחידה חולקות מנגנון זהה הבנוי על פער בין הנושא למוליך (הזרה, ההנפשה והפרדוקס). המטפורות בכוכבים בחוץ ("מגלב זהב פנס מפיל אפיים", "בחלון השקט כבר עיניו אדמות") פועלות במנגנון של חידה. אלתרמן ראה בחידה "שיר קצר" שנועד להעניק התבוננות רעננה בפרטים בנאליים ("מכרים ישנים"). תבניות חידה בשירה הקנונית: חידות שאינן מבקשות פתרון: במחזור שירי נוכחים שבעיר היונה ("השיח", "האש", "החלום", "האישה") הדובר הדומם נושא מונולוג חידתי, אך פתרונו כבר נתון בכותרת השיר. חידות מדומות: במחזור דברים שבאמצע שבחגיגת קיץ ("העיר", "שקר החן") משתמש אלתרמן ברטוריקה של חידה, אך הרמזים אינם חד-משמעיים והפתרון נרמז באופן אסוציאטיבי או מוסרני. עקרונות העריכה והמבנה בספר החידות: הספר מכיל חידות נושא מובהקות שליקט אלתרמן ותרגם ממקורות בין-לאומיים. אלתרמן דחה חלוקה לפי ארצות וארגן את הספר במבנה אבולוציוני-קוסמולוגי עולה: דומם, צומח, איתני הטבע, בעלי חיים, וגוף האדם. בכך הפך את החידות למיקרוקוסמוס ("החידה היא עולם"). חירות התרגום והציוריות: אלתרמן העניק לחידות לבוש שירי עברי רבגוני, תוך גיור שמות האובייקטים בלשון מושאלת ומבדחת (שמריהו פלד = מנעול, עוג מלך הבשן = צל). שחם מסכמת כי ספר החידות היה המסכה הפואטית האחרונה שדרכה חזר אלתרמן אל פואטיקת ההזרה של כוכבים בחוץ.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: העולם הוא חידה, אך חידה היא העולם, על חידות ותבניות חידה ב’ספר החידות’ של אלתרמן ומחוצה לו (AMR000539)