נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

תל-אביב והגימנסיה “הרצליה”

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

תל-אביב, שאליה הגיעה ובה התיישבה משפחת אלתרמן בניסן תרפ"ה, היה עיר נבנית במלוא מובן המלה, עיר בעיצומו של בנין, עינים ורגלים נתקלו על כל צעד ושעל במעשה בנייה בלתי-פוסקת. תל-אביב פשטה צורת עיירה ולבשה צורת כרך. קצת ותיקיה היו קובלים, כמובן, שבולמוס של בנין תקף את עירם, שהנה מקימים בה "מגרדי-עננים" (אלו הבתים בני שתים, שלוש קומות); שהנה נחלת-בנימין החמודה, על בתיה הקטנים וגינותיה המטופחות, נמחקת והולכת ואף היא נבלעת יותר ויותר בתוך "המרכז המסחרי"; וגם רחוב הרצל הצנוע מתחיל לאבד את צביונו השקט. בקצה הצפון של העיר נכבש "תל-נורדוי", ודרך-החול שיורד ממנו דרומה, סמוך לים, נהפך ל"רחוב הירקון" , המתכסה ב"שריון של מלט", שעליו הולכים לא עוד רק גמלים מחבון ומעבר-הירדן, עמוסי זפזיף לבנייה, כי אם גם אוטומובילים חדשניים, המקימים רעש יומם ולילה ומסכנים את הנפש "עוד יותר מאשר ברחוב נחלת-בנימין". בעיר מתרבים מקרי תאונות של כלי-רכב ממוכן, עד כדי כך שמתמנה שוטר מיוחד, רוכב-על-אופניים, המשגיח על מהירות התנועה ביחוד ברחוב אלנבי, אשר נתברך זה-עתה באוטובוסים גדולים, מיסודה של חברת "גלי אביב". ואין צריך ומר, כי קצב כזה של עלייה, מצד אחד, הנכנסת לתל-אביב המונים-המונים, וקצב כזה של בנייה, מצד אחר, שחרף מהירותה ופזיזותה אינה מדביקה את היקף הביקוש של האוכלוסין החדשים, עוררו לאלתר מחול של ספסרות נוסח "חאפ", הן מצד מחיר המגרשים והן מצד מחיר הדירות והבתים. כנגד זאת התנהלה מלחמת בספרות וב"ספקולאנטים", מלחמה שבה השתתפו לא רק פועלים, שכירי-יום, כי אם סופרים ומורים, בסגנון הימים ההם, ובראשם הד"ר בוגרשוב, איש הגימנסיה "הרצליה". ואם תאמר שבית-ספר זה, שנקרא על שם מייסד הציונות המדינית, בנה עיר זו, שנקראה על שם האוטופיה שלו ("אלטנוילאנד" – "תל-אביב", תרגום סוקולוב), לא פחות משבנתה העיר את בית-הספר – אין אתה תופס לשון-גוזמה לגבי תל-אביב שבשנים ההן. וכבר היו דברים מעולם, אצלנו ואצלם, מיבנה ועד לבולוניה ועוד.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

פרק זה מתוך הביוגרפיה שחיבר מנחם דורמן מתאר את התאקלמותה של משפחת אלתרמן בתל אביב של העלייה הרביעית (1925), ואת שנות לימודיו של נתן אלתרמן בגימנסיה העברית "הרצליה" (1929-1925). דורמן מתאר את האווירה התל-אביבית הדינמית, את אופייה הלאומי-ציוני של הגימנסיה בהנהגת ד"ר חיים בוגרשוב, ד"ר בן-ציון מוסינזון וד"ר ברוך בן-יהודה, ואת לימודי התנ"ך והטיולים בארץ. הפרק מעצב את דמותו של אלתרמן הגימנזיסט כנער ביישן ומופנם, השוקד בסתר על כתיבת שירים ומפנים את השפעת שירת אברהם שלונסקי.

לקריאת תקציר מורחב

דורמן מנתח את התקופה התל-אביבית הראשונה בחיי אלתרמן ואת השפעתה על התפתחותו: תל אביב בשנות העשרים והגעת המשפחה (1925): המשפחה הגיעה בפסח תרפ"ה (1925) לתל אביב, שהייתה בעיצומה של גאות העלייה הרביעית ("עליית גראבסקי") והפכה מכפר-וילות לכרך סואן. דורמן מתאר את הפיכת תל אביב למרכז התרבות והספרות העברית, שאליה עברו אישים כמו ביאליק, אחד העם, ברנר, עגנון, דבורה בארון וברש, ובה קמו התיאטרונים העבריים ("האהל", "הקומקום", התא"י) ועיתוני היומון "הארץ" ו"דבר". המשפחה השתכנה ברחוב ברנר 18. הלימודים בגימנסיה "הרצליה" (1929-1925): אלתרמן נרשם למגמה הספרותית במחזור י"ז. הגימנסיה, שנוסדה על יסודות ציוניים, העמידה במרכז את לימוד התנ"ך הביקורתי וההיסטורי (בהובלת מוסינזון) ואת הכרת הארץ דרך הטיולים השנתיים הגדולים ברגל (בהובלת בוגרשוב). אלתרמן מצטייר כנער גבוה, שקט, ביישן ומתבודד, שישב בספסל האחורי, סייע לתלמידים חלשים ולא התבלט במעשי קונדס או ביומרנות. מוריו הבולטים היו דוד לוין, ד"ר ברוך בן-יהודה וד"ר חיים בוגרשוב (שלהם החזיר חוב ספרותי במחזותיו ובטוריו המאוחרים). הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בקיץ 1929. ראשית הכתיבה במחברת הסודית והשפעת שלונסקי: בגימנסיה לא פתח עיתון תלמידים כבקישינוב, אך שקד בסתר על מחברת שיריו. בשנים אלו עבר מכתיבה בהברה אשכנזית/מלעיל בכריזת ביאליק לכתיבה בהברה ספרדית/מלרע בהשפעת קובץ שיריו של אברהם שלונסקי בגלגל (1927). שירתו הצעירה החלה לעסוק במוטיבים אלתרמניים מרכזיים: הים והמבול, דמות ההלך הנודד, הציפייה לאהבה, ובאלאדות על דמויות מקראיות (שאול המלך ושמואל הנביא). באוקטובר 1929 הפליג באונייה "פרובידאנס" ללימודים בצרפת.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

אנשים בהם דן המאמר

  • אברהם שלונסקי: כמודל החיקוי וההשראה של אלתרמן הגימנזיסט עקב ספרו בגלגל (1927), שהניע את אלתרמן לעבור מכתיבה במלעיל לכתיבה בהברה ספרדית מלרעית ולפתח את מוטיב המרד והתוגה.
  • ד"ר חיים בוגרשוב (בוגר): כמחולל תרבות הטיולים בארץ, מנהיג המאבק בספסרות הנדל"ן בתל אביב, ומעצב הזיקה הלאומית-טריטוריאלית של התלמידים.
  • ד"ר בן-ציון מוסינזון: כמפתח השיטה הפדגוגית ללימוד התנ"ך הביקורתי והפילולוגי בגימנסיה, וכמי שנאבק על מעמדו של המקרא כספר היסוד הלאומי.
  • ד"ר ברוך בן-יהודה: כמורה למתמטיקה ולמקרא, מדריך חברתי, וכמי ששימש השראה לדמותו של "מרדכי" המחמיר במחזה כנרת, כנרת.
  • דוד לוין: כמורה נערץ לספרות, שאלתרמן הספידו בטור מרגש ב"הטור השביעי" ב-1960.
מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: תל-אביב והגימנסיה “הרצליה” (AMR000767)