נתן אלתרמן כ”פייטר” (ב)
על המאמר
באחד הטורים הקודמים סיפרנו על המשורר נתן אלתרמן שהתנדב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ליחידה מיוחדת במינה של ההגנה שנקראה "ס. עו. ס" (ר"ת של סופרים, עורכי דין ו...סנדלרים) – אנשי בוהמה תל אביביים שאומנו להגן על הארץ, אם היא תותקף, חלילה, על ידי צבא רומל. הבטחנו אז שזה רק פרק ראשון ב"פייטריות" של אלתרמן וישנו גם פרק שני, קרבי עוד יותר, אם כי לא מוצלח במיוחד. אז הנה, הוא לפניכם.
הימים – קיץ 1948. מלחמת העצמאות בעיצומה. לפתע, בלי שום הודעה מוקדמת, נעלם "הטור השביעי" מהעיתון "דבר". בין 10 לספטמבר ל-12 בנובמבר 1948, יותר מחודשיים, ציפו הקוראים לשווא לשובו של הטור. גם באוגוסט ובתחילת ספטמבר הייתה השתתפותו של המשורר בעיתון דלה. מה קרה? דומה שרק מעטים שמו לב לידיעה קצרה שהופיעה ב"מעריב" ב-20 באוגוסט, תחת הכותרת: "אלתרמן הפך ל...סוד צבאי". סופר בה כי המשורר בן ה-38 התגייס לצה"ל, ודחה את כל הפניות שישרת במחת"ר (מחלקת התרבות), משום שהוא רוצה "להיות חייל ככל החיילים". הידיעה עצמה צונזרה כנראה, כי מתחת לכותרת מופיע משטח לבן ובסופה כתוב ברמז, כי לא ניתן לכתוב יותר על גיוס המשורר משום ש"אדם הלובש מדים הופכות כל הלכותיו לסוד צבאי...".
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של מרדכי נאור מציג את הפרק הקרבי השני והפחות מוכר בביוגרפיה של נתן אלתרמן: גיוסו לצה"ל בעיצומה של מלחמת העצמאות בקיץ 1948. נאור מתאר כיצד אלתרמן, שהיה בן 38, נשוי ואב לילדה, ובעל פטור רפואי, עמד על כך שיגויס כחייל קרבי מן השורה וסירב לשרת במחלקת התרבות. בעזרת האלוף יצחק שדה גויס אלתרמן לחטיבה 8, עבר קורס רגמים, והתמנה למגיש תחמושת במרגמות 3 אינטש. בעקבות היפגעות קרובה מאש המצרים במבצע יואב בעיראק אל-מנשייה, נחרד שדה לשלום המשורר והורה על שחרורו המיידי מצה"ל.
לקריאת תקציר מורחב
במאמר זה מפרט מרדכי נאור את קורות גיוסו ושירותו הצבאי הקצר של נתן אלתרמן במלחמת העצמאות, שהובילו להיעלמותו הטור השביעי מגיליונות העיתון דבר למשך למעלה מחודשיים בקיץ ובסתיו 1948.
נאור מפרק את שלבי גיוסו, שירותו ושחרורו של אלתרמן:
ההיעלמות והגיוס לחטיבה 8: בין ספטמבר לנובמבר 1948 נעלם הטור השביעי. ידיעה מצונזרת בעיתון מעריב מ-20 באוגוסט חשפה כי אלתרמן דחה הצעה לשרת במחת"ר והתעקש לשרת כחייל קרבי. אלתרמן נעזר בידידו האלוף יצחק שדה, ששיבץ אותו בחטיבה 8. כדי למזער את הסכנה לחיי המשורר, כפי שהעיד סגנו של שדה עודד מסר, יועד אלתרמן לקורס רגמים בגדוד מרגמות.
הווי האימונים והחזות הצבאית: מסר תואם את מראהו של אלתרמן בראשית שירותו כמי שנראה די משלומפר, בבגדים שנעו ימינה ושמאלה ובכובע ברט ללא סמל. למרות גילו המתקדם ביחס לשאר החיילים וקשיי האימונים, סירב אלתרמן לקבל הנחות או הקלות. בסיום הקורס קיבל דרגת טר"ש ושובץ כמגיש תחמושת לצוות מרגמה 3 אינטש.
המבחן הקרבי בעיראק אל-מנשייה והשחרור: במחצית אוקטובר 1948 ירד הגדוד לדרום להשתתף במבצע יואב לפריצת הדרך לנגב והוצב ליד עיראק אל-מנשייה. במהלך הקרב, שהשתבש, נפלו פצצות מרגמה מצריות קרוב לסוללה שבה שירת אלתרמן. שדה הדואג נחרד לשלום המשורר והורה לו לארוז את חפציו ולחזור לתל אביב. אלתרמן ניסה להתנגד לשחרור, אך לשווא. בזיכרונותיו ובדבריו לאלתרמן הבהיר שדה כי לאחר 36 שעות לחימה ברציפות, לא יוכל לאפשר למשורר בגילו ובמצב בריאותו להמשיך לסכן את חייו. ב-12 בנובמבר 1948 חזר אלתרמן לכתוב את טוריו בעיתון.

