נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

נתן אלתרמן כחבר ה”הגנה”

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

בצעירותו נחשב אלתרמן לפציפיסט. עדות לכך יכול לשמש שירו הנודע "אל תיתנו להם רובים", שפורסם ב-1934, המגנה את זוועות מלחמת העולם הראשונה. ואולם דעותיו החלו להשתנות לאחר פרוץ "המרד הערבי" ב-1936, שנמשך שלוש שנים, עד שאסר להשמיע ולפרסם את "אל תתנו להם רובים". יצחק שדה, ממפקדי ה"הגנה" הנודעים ומייסד "פלוגות השדה" (הפו"ש), פנה אל ידידו אלתרמן וביקש ממנו המנון ללוחמי הקו הראשון של הימים ההם. אלתרמן נענה לאתגר וחיבר את "זמר הפלוגות", שהיה בלחנו של דניאל סמבורסקי לאחד השירים המושרים ביותר בארץ במשך שנים.

אין פרטים מתי הצטרף אלתרמן באופן רשמי ל"הגנה". בספר "ההגנה בתל-אביב" הוא מופיע ברשימת חברי סניף תל-אביב ומספרו הוא 853. מה שידוע לנו בבירור שבתחילת שנות ה-40 השתתף אלתרמן בכתיבה לעיתון בשכפול "במחנה", ביטאון סניף ה"הגנה" בתל-אביב, שערב קום המדינה הפך לעיתון של כלל ה"הגנה" וחודשים מספר לאחר מכן לעיתון צה"ל באותו שם.

בשנים 1941-1940 פורסמו ב"במחנה" שלושה טורים אקטואליים מחורזים של אלתרמן, בחתימת "נתן". מכיוון שלא כל החוברות שרדו, ייתכן שהיו עוד שירים.

השיר הראשון ראה אור בקיץ 1940, לאחר ההפצצה האיטלקית הראשונה על תל-אביב, שהסבה אבדות כבדות (למעלה מ-100 הרוגים) ונזקים קשים. מצב הרוח בעיר המופצצת היה קשה, ואלתרמן כתב שיר שקרא לעמידה איתנה, והסתיים בשורות הבאות:

נדע ונאמר במלים ברורות

העיר עומדת באש החפירות!

וברית עולמים בינה לבין בניה,

ושנאת עולמים בינה ובין שונאיה.

ויהיו כל חיי הקריה העברית

דרוכים לשנאה ולברית!

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של מרדכי נאור בוחן את זהותו הפחות מוכרת של נתן אלתרמן כחבר רשמי ומסור בארגון ה"הגנה". נאור מראה כיצד הפך אלתרמן מפציפיסט בצעירותו ללוחם ולפובליציסט מגויס בעקבות מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט. המאמר סורק את פעילותו: החל מחיבור "זמר הפלוגות" לבקשת יצחק שדה, דרך כתיבת טורים אקטואליים בביטאון ה"הגנה" בתל אביב "במחנה" כגון "שיר ארבעים ושלושה", השתתפותו בקורס האימונים ס עורכי דין וסנדלר ב-1942, תפקידו כיועץ לפעילי העלייה ב', ועד לגיוסו הקרבי כרגם בחטיבה 8 במלחמת העצמאות.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה שורס מרדכי נאור את מסלול חברותו של נתן אלתרמן בארגון ה"הגנה" - שם היה רשום בסניף תל אביב במספר 853 - וממחיש כיצד הקדיש את עטו ואף את גופו למאבק הביטחוני והלאומי.
נאור מפרק את שלבי מעורבותו של אלתרמן בארגון:
המעבר מפציפיזם לאקטיביזם: בצעירותו אחז אלתרמן בעמדות פציפיסטיות, כפי שביטא בשיר "אל תתנו להם רובים" מ-1934. עם פרוץ המרד הערבי ב-1936 שינה את עמדותיו ואסר לפרסם את השיר. לבקשת ידידו יצחק שדה חיבר את "זמר הפלוגות" שהפך להמנון הפו"ש.
כתיבה לביטאון "במחנה" ושירי מחאה: בתחילת שנות ה-40 פרסם טורים בביטאון ה"הגנה" בתל אביב "במחנה". בין היתר כתב שיר עמידה בעקבות ההפצצה האיטלקית על תל אביב ב-1940, ואת "שיר ארבעים ושלושה" על מפקדי ה"הגנה" שנאסרו בעכו, ובהם משה דיין ומשה כרמל, שבו הוקיע בחריפות את המשפט הבריטי.
קורס ס.עו.ס והדרכה בשטח: בקיץ 1942, מול סכנת פלישת רומל, התאמן בקורס המיוחד ס עורכי דין וסנדלר בפרדסי רחובות לצד לאה גולדברג וזלמן רובשוב שזר. אלתרמן עבר אימוני שדאות, מטווחים והטלת רימונים, וחיבר למסיבת הסיום את השיר ההומוריסטי שבו התפאר בהיתול כצ'מפיון. בהמשך הוזמן לאירועים מבצעיים, כגון בביריה ובנהריה, והיה שותף להתייעצויות סודיות של פעילי העלייה ב'.
שירות קרבי במלחמת העצמאות: במלחמת העצמאות התעקש להשתתף כחייל קרבי בחטיבה 8 של יצחק שדה כרגם, והשתתף בקרב בעיראק אל-מנשייה במבצע יואב בטרם הורה שדה להחזירו לתל אביב מתוך דאגה לשלומו.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: נתן אלתרמן כחבר ה”הגנה” (AMR000804)