נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

‘נִצְנוּצוֹ שֶׁל הִרְהוּר אַחֲרוֹן’ – ‘שיר סיום’ ב’חגיגת קיץ’ של אלתרמן

לקריאת המאמר המלא

יצירה או נושא

חגיגת קיץ

על המאמר

עבודה סמינריונית במסגרת הקורס "צורה ומשמעות בשירת אלתרמן". מרצה פרופ' אריאל הירשפלד

על המאמר

'שיר סיום', הסוגר את הפואמה 'חגיגת קיץ', מעלה אצל הקורא ציפייה לסיום במובנו הקלסי. גם אם נדמה שהעלילה הותרה – הגביע שב לציבא, מרים-הלן ניצלה, סטמבול נרגעה, הרי שהקורא יצפה עתה לאפילוג שיהפוך יצירה "מביכה" ומעוררת שאלות ליצירה קוהרנטית ומוגמרת. ציפייה זו נשענת גם על ותק הקריאה בשירת אלתרמן ושירי הסיום שלה: כמו השיר 'הם לבדם' בסוף 'כוכבים בחוץ' או השיר 'איילת' בסוף שירי מכות מצרים, כך גם עתה – מתבקש שיר הסיום שייתן את ה"פינאל" למוסיקה המסחררת של הספר.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: ‘נִצְנוּצוֹ שֶׁל הִרְהוּר אַחֲרוֹן’ – ‘שיר סיום’ ב’חגיגת קיץ’ של אלתרמן (AMR000863)