נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

רמזים מקדימים: ‘הדלֵקה’ ו’הנאום’

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

פרק חמישי מהספר 'שירה מול טוטליטריות' - הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה / זמורה ביתן. 2003

על המאמר

היצירה הראשונה שכתיבתה נסתיימה ואף נתפרסמה מיד בשלמות כספר, היא כידוע שמחת עניים (מרס 1941), אף שהתמודדותו השירית של אלתרמן עם האיום הגלובלי הנאצי-פשיסטי החלה, כזכור, עוד קודם לכן, כפי שמעיד הפרסום המוקדם של 'משירי מכות מצרים' ב-1 בספטמבר 1939, חמישה חודשים לאחר פרסום 'עולם והיפוכו'. אך דומה שגם לפרגמנט הראשון של 'שירי מכות מצרים' וגם ל'בני אדם חדשים' שב'עולם והיפוכו' יש שורשים קודמים, מבשרים, כבר בכוכבים בחוץ; וכוונתי לשני שירים יוצאי דופן בספר זה, שבהם ניסה אלתרמן, כנראה לראשונה, להתמודד עם הקסם האסתטי של הפשיזם: 'הדלקה' ו'הנאום', הצמודים זה לזה במסגרת השער הראשון של כוכבים בחוץ ומהווים לדעתי חטיבה אחת, ייחודית, לא רק במסגרת השער אלא גם במסגרת הספר כולו.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: רמזים מקדימים: ‘הדלֵקה’ ו’הנאום’ (AMR000943)