נסיעה בבדידות זוהרת – קריאה מחדש בשירו של נתן אלתרמן “לְבַדֵּך”
על המאמר
פורסם לראשונה באתר אלתרמן
על המאמר
בכ"ג באייר תרצ"ה (26.05.1935), ראה אור, במדור "רגעים" של עיתון הארץ, שירו של נתן אלתרמן "רגע לילי" . בתבניות שיר קלאסיות - שלושה בתים מרובעים, מחורזים ביניהם בחריזה מסורגת – ובלשון ציורית-מטאפורית, קלילה והומוריסטית, כדרכם של מרבית שירי "רגעים", מתאר אלתרמן 'רגע לילי' טריוויאלי וחסר משמעות, כביכול (השיר מסתיים בשורות: "שִירִים כָּאֵלֶה סְתָם-כּוֹתְבִים, בְּלִי כָּל מַדּוּעַ... / יִשָּאֵר הַסּוֹד הַזֶּה בֵּינֵּינוּ). ובכל זאת, בפלייטון הספרותי הזה מצליח אלתרמן להקסים בלשונו ולהעמיד תמונת נוף לילי, מיניאטורית אך סוגסטיבית, בעיר תל-אביב של שנות השלושים במאה הקודמת.

