שירי העת והעיתון
סקיצות תל־אביביות
המדור המוקדם ב„דבר”, 1934.
על המדור
אלתרמן החל לכתוב את טוריו האקטואליים בעיתון הערב של „דבר”, שנקרא „תוספת ערב” — מהדורה קלה יותר מעיתון הבוקר, שנועדה גם לבני נוער ולעולים חדשים. ב־20 ביולי 1934 החל להופיע בה מדור חדש בשם „סקיצות תל־אביביות”, בחתימה „אלוף נון”.
החתימה הייתה משחק אירוני בראשי התיבות של שמו. הסקיצות נכתבו כשירי עיתון שנועדו להגיב על ענייני היום, אך הן הפכו פרטים קטנים מן הכרוניקה העירונית — עלייה בלתי־לגאלית, ספסרות, תאונות בכביש, בנייה ושגשוג — לחומר שירי בעל נקודת מבט אישית מובהקת.
ייחודן של הסקיצות היה ביכולת לדבר אל היחיד שבתוך הציבור הרחב: לקחת אירוע רגעי ומקומי ולהעמידו בהקשר מפתיע, החורג מן הידיעה העיתונאית החולפת. כך נוצר כבר בראשית הדרך החיבור האופייני לאלתרמן בין אקטואליה, הומור, ביקורת וחיי העיר.
במשך כשלושה וחצי חודשים כתב אלתרמן 26 „סקיצות”. האחרונה, „שלום”, פורסמה ב־2 בנובמבר 1934 ועסקה בניסיון להגיע להסכם בין תנועת העבודה לתנועה הרוויזיוניסטית. בכך כבר פרץ המדור מעבר לנושאים התל־אביביים הצרים אל עניינים ציבוריים ולאומיים.
מבוסס על „נתן אלתרמן – פרקי ביוגרפיה” מאת מנחם דורמן (בעריכת דבורה גילולה), ועל „הטור השמיני” מאת מרדכי נאור.


