נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „בין כוכבים בחוץ לשמחת עניים”

האהובה מנשוא

פרק ב' בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ"

לקריאת המאמר המלא

מידע על מקור המאמר

פרק שני בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ - שירי 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן, פרשנות, צורות ורטוריקה" - אברהם בלבן. הוצאת פפירוס תשמ"ב

על המאמר

חטיבת השירים השניה בספר 'כוכבים בחוץ' כוללת תריסר שירים. רוב שיריה נותנים ביטוי למערכת היחסי הסבוכה והמייסרת הקיימת בין הדובר לבין אהובתו. אין הם עוסקים בגילוי פניה השונות של תבל בתחומי העיר, אלא באופי המגע עם אחד מנציגי תבל, האישה.

מתוך הספר "הכוכבים שנשארו בחוץ - שירי 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן, פרשנות, צורות ורטוריקה" - אברהם בלבן. הוצאת פפריוס תשמ"ב. קבלת האישור לשימוש מהוצאת הספרים "פרובוק-דיונון"

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

פרק זה מתוך ספרו של אברהם בלבן עוסק בניתוח החטיבה השנייה בספרו של נתן אלתרמן כוכבים בחוץ. בלבן עומד על אופייה ההומוגני של החטיבה, המוקדשת למערכת היחסים הסבוכה והמייסרת בין הדובר לאהובתו. המאמר מנתח את מוטיב האהבה-מרחוק, את ההימנעות ממימוש התשוקה בשל אימת המגע ההרסני, ואת הזיקה שבין אהבה זו למיתוסים טרובאדוריים (כגון טריסטן ואיזולדה). כמו כן, מודגש כיצד התשוקה לאישה אינה רק חוויה אנושית פרטית, אלא חלק מעיקרון קוסמי רחב המניע את היקום כולו.

לקריאת תקציר מורחב

מחקרו של אברהם בלבן מציע ניתוח תימטי ומבני מקיף של תריסר שירי החטיבה השנייה בכוכבים בחוץ. בלבן מסביר כי בניגוד לחטיבה הראשונה העוסקת בגילוי פניה של תבל בעיר, חטיבה זו מתמקדת במגע המייסר עם נציגת תבל – האישה. האישה מוצגת כציר עולמו של הדובר וככוח טבע קדמון ועצום שהדובר אינו יכול לשאת את עוצמת המגע עמו. בשל כך, הדובר מעדיף להעריץ את אהובתו מרחוק, מתוך ידיעה כי מימוש האהבה יביא לחורבנה ולקיצה. בלבן מקשר דפוס זה למסורת השירה הטרובאדורית ולספרו של דה רוז'מו על מיתוס טריסטן ואיזולדה, שבו ההיעדר והסבל מפרנסים את התשוקה עצמה.

מבחינה ארגונית, בלבן מראה כי סדר השירים נקבע לפי עקרונות ריגושיים, עלילתיים ותימטיים, המובילים את מערכת היחסים משיא של מתח ותשוקה פאתטית ועד לפיוס, דעיכה ומנוחת קץ. בפרק נבחנים שירי ה'את' המרכזיים (כגון 'בהר הדומיות', 'על קביים אלייך', 'את הלילה שלך' ו'אולי היד אותך'), לצד שירים שבהם התשוקה מציפה את הנוף כולו (כמו 'יין של סתיו' ו'סער על הסף'), שבהם הסערה בטבע מקבילה לסערת היצרים האנושית. הפרק נחתם בניתוח השיר 'תחנת שדות', שבו מעמיד אלתרמן הקבלה מבנית סמויה בין המשיכה ההרסנית לאישה לבין כמיהת הדובר להתמזג במרחבי היקום והמוות.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מתייחס ליצירה

אנשים בהם דן המאמר

  • דן מירון: מוזכר ומצוטט בהרחבה בהערות השוליים ובטקסט כסמכות המפרשת את שירת אלתרמן (בסוגיות כגון כפל פניה של התשוקה, הזיקה בין הירח למוות, ומבנה השירים).
מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: האהובה מנשוא (AMR000048)