נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

לילה לילה הרוח עוברת

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

יום חמישי. למעשה יום שישי השכם בבוקר: אחת אחרי חצות. אני מול המחשב בחדר העבודה שלי. כשחזרתי לפני כמה שעות מן החוף, נשמע מאחת הדירות לאורך שדרות בן גוריון קולה הצלול של אסתר עופרים שר את שירו של אלתרמן, "לילה לילה הרוח עוברת". התיישבתי על ספסל בשדרה כדי להאזין לקול הנפלא ולשיר הנפלא. להפתעתי, השיר הסתיים אחרי שלושת בתיו הראשונים. הבית הרביעי והאחרון לא הושמע, כאילו העצב שבו עמוק מדי ועדיף לוותר עליו.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

אברהם בלבן יוצא מהשמטת הבית הרביעי של ‘לילה, לילה’ בביצוע אסתר עופרים ומראה כיצד הבית החסר משלים את המהלך האכזרי של השיר: משלושה פרשים נותר אחד, וגם הוא שכח את שם האישה המחכה; הדרך ריקה והציפייה חסרת תוחלת. הוא עוקב אחר שינוי משמעותה של החזרה ‘לילה, לילה’ מציון זמן למצב קיומי של אפלה, הרג ואובדן תקווה. לצד קריאת השיר כשיר ערש שהופך לשיר ארס, מציע בלבן קריאה חלופית בהקשר שירי האהבה של ‘כוכבים בחוץ’: הדובר עשוי להיות גבר שפונה מרחוק לאהובה לשעבר ומודיע בעקיפין שנחלץ הן מן המלחמה והן משבי האהבה. הלחן של מרדכי זעירא מחזק את הקריאה הטרגית, ואילו קריאה ללא המוזיקה מאפשרת לשמוע בשיר גם קול של השתחררות רגשית.

לקריאת תקציר מורחב

המאמר נפתח בחוויה תל־אביבית לילית: בלבן שומע משדרות בן גוריון את אסתר עופרים שרה את ‘לילה, לילה’, אך הביצוע נפסק לאחר שלושה בתים. הוא בודק את ההקלטה באתר אלתרמן ומגלה שגם שם נעדר הבית המסיים. לעומת זאת, ביצועיהם של שושנה דמארי ושל אריק איינשטיין מביאים את החתימה המרה: האישה ממשיכה לחכות, אך הדרך ריקה. בעיני בלבן, החריזה ‘מחכה–ריקה’ והלחן המכשף של מרדכי זעירא מעצימים את ציפיית השווא והופכים את מה שנפתח כשיר ערש ל‘שיר ארס’. לאחר האזנה חוזרת, המילים והלחן אינם מניחים לו לישון והוא מעביר את המחשבות אל הכתב. הקריאה הצמודה מצביעה על ריבוי משמעויות: ‘לילה, לילה’ מתחיל כציון זמן, נעשה תיאור של המתנה החוזרת מדי לילה, ולבסוף מציין מצב קיומי של אפלה, הרג והבטחות אהבה שאין לבטוח בהן. היעלמות הכוכב המזמר והקריאה לכבות את הנר מסמנות ויתור על התקווה. בלבן מזכיר שהשיר נכתב ב־1946, לאחר מלחמת העולם השנייה ועל רקע העימותים בארץ בתקופת המנדט, ולכן אווירת האימה קשורה לזמן כתיבתו. עם זאת, עיקר חידושו הוא הצבת השיר בתוך הדגם הלירי של ‘כוכבים בחוץ’: בשירי האהבה שם הגבר רחוק מאהובתו, נמשך לדרכים ונרתע מעוצמת התשוקה, אך מבטיח לשוב וזיכרונה מוסיף לשבות אותו. מכאן מוצעת אפשרות שהקול המרדים ב‘לילה, לילה’ אינו בהכרח הורה הפונה לילדה, אלא גבר הפונה במחשבתו לאישה שהייתה אהובתו. הוא שרד את המלחמה, אך שכח את שמה, ובכך נחלץ גם משבי האהבה. ההשוואה ל‘על קביים אלייך’, שבה הדובר לומד את שם האהובה כל הלילה, מחדדת את ההיפוך. בלבן מודה שהפרשנות אולי מגינה עליו מפני הצער שהלחן מעניק למילים, אך מסכם שלא ניתן עוד לבטל את הקול השני ששמע בשיר.

שירים הנדונים במאמר

עוסק בשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: לילה לילה הרוח עוברת (AMR000055)