← חזרה למאמר „חמישה פרקים על אלתרמן וכוכבים בחוץ”
על העיר עפות יונים, על העיר על יער פרא
פרק ג' בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ"
מידע על מקור המאמר
פרק שלישי בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ - שירי 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן, פרשנות, צורות ורטוריקה" - אברהם בלבן. הוצאת פפירוס תשמ"ב
על המאמר
רוב שירי החטיבה השלישית הם שירי הלל לעיר ולאור. אחדים מהם מוסרים את המולת השווקים ושפע צבעיהם, ואחדים – את אווירת הרחובות הנבנים. רק שלושה שירים אינם קשורים ישירות לנושא זה ('הרים', 'עץ הזית' ו'מערומי האש'), ואף הם אחוזים בו באופנים שונים, כפי שנראה להלן.
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
פרק זה מתוך ספרו של אברהם בלבן עוסק בניתוח החטיבה השלישית של כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן. רוב שירי החטיבה הם שירי הלל לעיר הצעירה, הנבנית ושטופת האור (כגון ׳יום השוק׳, ׳יום הרחוב׳ ו׳הולדת הרחוב׳). בלבן מראה כי בניגוד לעיר המחניקה של החטיבה הראשונה, העיר בחטיבה זו נתפסת כאחד מאיתני הטבע וכ״ג׳ונגל בטוני״ שוקק חיות. המאמר מנתח את הזיקה בין הערצת העיר להערצת האישה ותבל, ואת המאבק האלים והאקסטטי שבינם לבין הדובר, כפי שהוא מתבטא גם בשירים הפותחים צוהר אל הישימון והמדבר (׳ליל שרב׳, ׳תמוז׳, ׳מערומי האש׳).
לקריאת תקציר מורחב
בפרק זה מציע אברהם בלבן ניתוח תימטי ומבני מקיף של החטיבה השלישית בספרו של נתן אלתרמן, כוכבים בחוץ. בלבן מראה כי אם בחטיבה השנייה סוגד הדובר לאישה, הרי בחטיבה השלישית הוא סוגד ל״חורשה הירוקה״ – אלא שחורשה זו מיוצגת מתוך תפיסה מקורית דרך השווקים, הרחובות והבניינים של העיר הנבנית (תל אביב בשנות השלושים). העיר אינה מוצגת כסדום מודרנית או כמקום מחנק, אלא כ״ג׳ונגל בטוני״ ופראי, אחד מאיתני הטבע הצעירים והאכזרים, שבה האור, הברזל והבטון חוגגים את חיוניותם בראש גלוי.
בלבן מנתח את השיר הפותח ׳האור׳, המסיט את הדגש מן הדובר אל המציאות האובייקטיבית המסנוורת, ואת שירי העיר המרכזיים (׳יום השוק׳, ׳יום הרחוב׳, ׳הולדת הרחוב׳). בהמשך בוחן בלבן את השיר המרכזי ׳ליל שרב׳, המציג את העיר הנכנעת בתשוקה ארוטית למדבר הסובב אותה ונשבעת לשמור על חוקי הישימון. הניתוח מתרחב אל שירי העימות הסוערים (׳תמוז׳, ׳הרים׳, ׳עץ הזית׳ ו׳מערומי האש׳), שבהם נחשף המפגש האלים והאקסטטי בין הדובר לבין שפע האור והאדמה. בלבן מסכם כי הקמת העיר והמאבק להיקשר באדמת המולדת כרוכים בעריצות אכזרית מחד, ובמסירות נפש וברית דמים מאידך.

