נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „פירוש לשיר ״כפה אדומה״ מתוך ׳כוכבים בחוץ׳”

עם הרוח הנודדת לא ניסע הרחק מכאן

פרק ד' בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ"

לקריאת המאמר המלא

מידע על מקור המאמר

פרק רביעי בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ - שירי 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן, פרשנות, צורות ורטוריקה" - אברהם בלבן. הוצאת פפירוס תשמ"ב

על המאמר

החטיבה האחרונה היא חטיבה של סיכום ופרידה מן העולם. ההלך המשורר מגיע בה לסוף דרכו. נופיה הקסומים של תבל עולים לעיניו לפני מותו, ומנחמים אותו ברגעיו האחרונים. בשירים אחרים הוא מוצג כאיש שבע ניסיון, בשלהי חייו, השמח על כי ניתן לו לפגוש, ולו פעם נוספת אחת, את המראות שאהב.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

פרק זה מתוך ספרו של אברהם בלבן מוקדש לניתוח החטיבה הרביעית והממסכמת של כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן. בלבן מראה כיצד חטיבה זו עומדת בסימן פרידה מן העולם, מן השירה ומאורח חייו של ההלך הנודד. ארבעה שירי מוות מוקדשים לפרידה של המשורר שבע הימים, וביניהם משובצים שירי זיכרון המעלים מחדש את נושאי העיר והאישה אך מעניקים לכל החוויות נופך מפוייס של אחרית ימים. הפרק נחתם בניתוח השיר 'הם לבדם', שבו העיר סוגרת על הדובר והזמן המימטי כורת את השירה הלירית.

לקריאת תקציר מורחב

בפרק זה מציע אברהם בלבן ניתוח מקיף ומבני של החטיבה הרביעית והאחרונה בספרו של נתן אלתרמן, כוכבים בחוץ. בלבן מראה כי חטיבה זו מעצבת את סיכום חייו של ההלך המשורר, המגיע לסוף דרכו ונפרד מן העולם, מן הדרכים וממלאכת השירים. מבנה החטיבה מבוסס על ארבעה שירי מוות מרכזיים ('תיבת הזמרה נפרדת', 'שיר שלושה אחים', 'זווית של פרוור' ו'בשם העיר הזאת') המשובצים ברווחים קבועים, וביניהם שירים המהרהרים בזיכרונות העבר אל העיר ואל האישה מתוך פרספקטיבה מפוייסת של אדם שבע ימים ושבע עלילות.
בלבן מנתח את שיר הפתיחה 'הנה העצים', שבו מבקש הדובר לנטוש את מלאכת השירים הכובלת ולחיות בפשטות כנושא כלים של איתני היקום. בשיר 'תיבת הזמרה נפרדת' הופך המוות לחלק מן המציאות הגלויה, וההלך המזוהה עם התיבה משלים עם השתתקות הזמר ועצימת הדרכים. ב'שיר שלושה אחים' מביאים העגלונים הקדמונים אל הדובר הגוסס את מראות כל ימיו, תוך ניבוי החזון של העולם הממשיך בלעדיו. השיר 'שיר בפונדק היער' מעמיד במרכז את דמותו של "אחינו" – התום הפשוט שאינו יודע לשיר אך מבין את שפת הטבע – אשר מותו חותם את שירת הספר. בלבן מסכם את הניתוח בשיר הסיום 'הם לבדם', שבו ניצבת העיר הקרה מול "העת" והזמן, ומביאה לקצה של השירה הלירית העל-זמנית.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

אנשים בהם דן המאמר

  • חיים נחמן ביאליק
מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: עם הרוח הנודדת לא ניסע הרחק מכאן (AMR000062)