← חזרה למאמר „חיוך ראשון ושני”
פרק המבוא בספר ”כוכבים שנשארו בחוץ”
מידע על מקור המאמר
פרק המבוא בספר "הכוכבים שנשארו בחוץ - שירי 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן, פרשנות, צורות ורטוריקה" - אברהם בלבן. הוצאת פפירוס תשמ"ב
על המאמר
קובץ השירים 'כוכבים בחוץ' הקנה לשירתו הלירית של אלתרמן מעמד מרכזי בשירה העברית החדשה . אולם למרות הרושם העז שעשו השירים, ולמרות רשימות הביקורת הרבות שהוקדשו להם, חלפו למעלה מתריסר שנים לפני שנכתב מאמר ענייני על השירים ועל העולם הרוחני שהם משקפים . תופעה זו איננה מקרית. מאחורי החזות הראשונית של שפע צבעים וצלילים, מסתתר עולם רוחני מורכב, וניסיון להבין עולם זה, לרדת עד שורשו, כרוך בבעיות פירוש קשות. לקושי בהבנת השירים תורמות כמה וכמה תופעות: רוב השירים אינם מאפשרים לקורא לעצב בנקל תבנית עלילתית או תמונתית רצופה, ועל אחת כמה וכמה - רצף הגותי גלוי לעין. התבנית העלילתית או התמונתית, בשירים שבהם היא קיימת, נמסרת בצורה מקוטעת ומרומזת בלבד. במילים אחרות, בחלק ניכר מן השירים מתקשה הקורא לקבוע מהו "נושא השיר" אף במובן הכללי ביותר. המגמה להימנע מעיצוב "נושא", או "מסגרת התייחסות", שניתן לזהותם בנקל, בולטת בשירי האהבה הכלולים בספר. שירים אלה אינם מספרים סיפור, אינם מתייחסים ישירות לאירוע כלשהו מעברם של הגיבורים, אלא מתארים מערכת יחסים מורכבת, אשר ריקעה העלילתי מרומז בלבד. יתר על כן, אופי הדברים המושמעים באוזני הנמענת, והעובדה שהשירים כוללים רק מעט תווי היכר נשיים (אשר ניתן לפרשם פירוש מטפורי) מעלים ספיקות ביחס לזהות הנמענת. בצד הנטייה הטבעית לראות בה אישה אהובה, יש מבקרים הטוענים כי היא "תבל", "מוזה" ועוד. גם מצבו של הדובר בחלק מן השירים אינו ברור, והמבקרים מתווכחים, בין השאר, האם הוא אדם חי או חי-מת. ובכן, בחלק מן השירים אפילו מערך הדמויות אינו מהווה נקודת מוצא עבור הקורא. אלא פועל יוצא של מסקנות פרשניות. מגמה דומה, אם כי מוקשה פחות, נמצא אף בשירי העיר. שלא כשלונסקי, וכמשוררים אחרים בני זמנו ובני חוגו, אשר נקבו בשמות הערים שתיארו, נמנע אלתרמן ממסירת שמות גיאוגרפיים, או תווי היכר חד משמעיים אחרים. האם שירי העיר מתארים את נופי תל אביב? או אולי לפנינו "נופי נכר", כפי שטענו כמה מן המבקרים?
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מבוא זה מתוך ספרו של אברהם בלבן סוקר את קשיי הפרשנות של כוכבים בחוץ מאת נתן אלתרמן, ופותח פתח לפענוח המבנה הנסתר של הקובץ. בלבן מראה כיצד התעלמות המבקרים המוקדמים ממבנה הספר הובילה לבלבול בין יסודות ניאו-רומנטיים לפוטוריסטיים ולקושי בהגדרת "נושא השיר". בהתבסס על מחקריו של דן מירון, מציע בלבן מודל ארגון תלת-ממדי: ארגון חטיבתי (תימה ייחודית לכל אחת מארבע החטיבות), ארגון פנים-חטיבתי (סדר השירים הסמוכים), וארגון בין-חטיבתי (צמדים ומשולשים דיאלוגיים בין שירי הפתיחה והסיום).
לקריאת תקציר מורחב
במבוא לספרו המרקמי הכוכבים שנשארו בחוץ מציג אברהם בלבן מודל פרשני ומבני חדש לפענוח ספר שירתו הלירי הראשון של נתן אלתרמן. בלבן פותח בסקירת הקשיים שהעמידו השירים בפני ביקורת הספרות: היעדר רצף עלילתי, חזותי או הגותי גלוי; המגמה להימנע ממסגרת התייחסות מפורשת (כמו הטשטוש בזהות הנמענת בשירי האהבה או היעדר שמות גיאוגרפיים בשירי העיר); והשבירה המתמדת של אחדות הסיטואציה שניתח יוסף האפרתי. תופעות אלו הובילו למחלוקות ממושכות בשאלת מודרניותו של הקובץ ומאפייניו הניאו-רומנטיים והפוטוריסטיים.
בלבן קובע כי המפתח להבנת עולמו הרוחני של הספר טמון בזיהוי המבנה הארכיטקטוני שלו. בהמשך למאמרו המכונן של דן מירון ("מבנה ובינה בקבצי השירה של נתן אלתרמן"), מציע בלבן לבחון את כוכבים בחוץ כמערכת סגורה של התאמות, הקבלות וניגודים הפועלת בשלוש רמות ארגון: (א) ארגון חטיבתי – הגדרת תימה מרכזית ושלב חווייתי לכל אחת מארבע החטיבות (מפגש סוער, אבל ומתיחות, אור העיר, ושיבה מפוייסת); (ב) ארגון פנים-חטיבתי – סדר השירים השכן המעצב רצף דינמי ורב משמעות; ו-(ג) ארגון בין-חטיבתי – קשרים סטרוקטורליים ומוטיביים ישירים בין צמדי ומשולשי שירים מן החטיבה הראשונה והרביעית. מודל זה מבהיר כי השירים חוברו כמעשה אמנות ציבורי ואינטלקטואלי שלם.
יצירות הנדונות במאמר
עוסק ביצירה
אנשים בהם דן המאמר
- יוסף האפרתי
- נתן זך
- אברהם שלונסקי

