← חזרה למאמר „העולם החצוי של כוכבים בחוץ”
הערות למחזות “כנרת כנרת…” ו-“משפט פיתגורס”
על המאמר
מתוך "הקרבן והברית - עיונים בשירת נתן אלתרמן" -- דביר, תשל"ד.
על המאמר
יחסו הרומנטי של נתן אלתרמן לתקופה שעליה סובב המחזה כבר נרמז בשם 'כנרת כנרת...' , עם שלוש הנקודות שבסופו. אבל יחס זה הוא עקיב למשורר, חלק מהשקפת-עולמו על 'האומה' ו'הזמן', הבאה על ביטויה בשירתו בכלל ובעיקר בשירי 'עיר היונה', ובפרקי 'הטור השביעי'. 'האומה', וביחוד זו המחדשת את פניה, היא אצלו מהות 'מאונשת', קונקרטית, המחדשת את פניה, היא אצלו מהות 'מאונשת', קונקרטית, שלמה, המתגלה ב'צלמי פנים' שונים. היא נושא להערצה, כמו הערצת אֵם גדולה. הניגודים הפנימיים בתוכה מיטשטשים או משלימים זה את זה, כתוצאה מהערצה זו. אין תקופה כמו תקופת העליה השניה, על טוהר ראשוניותה והאידיאליזם שבה, העשויה לשמש רקע להמחשת יחס זה.

