נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „שדרות בגשם – ארספואטי”

“מגש הכסף” – על השיר ומקומו ביצירת אלתרמן

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

מאמר זה מגיב על שני מאמרי ביקורת מאת פרופסור אריאל הירשפלד, ואגב כך בוחן נקודות מסויימות במארג התמטי של השיר וכיצד הוא משתלב עם מוטיבים חשובים בשירת אלתרמן לסוגותיה, מכוכבים בחוץ דרך שמחת עניים, הטור השביעי ועד חגיגת קיץ.

בשבת, 19/12/2020 השתתפתי בתוכניתו של יצחק נוי, בדיון על השיר: "מגש הכסף" במלאת 73 שנה לפרסומו. להלן כמה השלמות לדברי בתוכנית, שלא התאפשר לי להציגן מקוצר זמן. את הקלטת התוכנית ניתן לשמוע בקישורית הזאת: https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=183579

כאשר אני מתייחס במאמר ל"ביקורת", אני מתכוון בעיקר לשני מאמריו של פרופ' אריאל הירשפלד:

- "נגד מגש הכסף" (הארץ 14/5/2008) - "חיוכו של אליפלט" ( פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך 1/6/2001)

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של אקי להב מציע קריאה פואטית, היסטורית ואתית בשיר הקאנוני "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן, שנכתב והתפרסם ב"הטור השביעי" ב-19 בדצמבר 1947. להב משיב לביקורתו החריפה של פרופ' אריאל הירשפלד, שראה בשיר "נפילה פואטית" הפועלת כמיזם האדרה ושכול מגוייס. להב טוען כי זמנו השירי של השיר צופה פני עתיד (סוף המלחמה), ונכתב בשבועות הראשונים לתש"ח כזריקה מורלית חיונית וכנשק לאומי בעת חרום. המאמר מנתח את התבנית הרטורית "כאן יוגד מול אך" ("אז מנגד"), מראה כיצד השיר מציב את הקרבת היחיד למען קיומה של האומה, ומחבר בין "מגש הכסף" לשיר המאוחר "אליפלט".

לקריאת תקציר מורחב

במאמרו "'מגש הכסף' – על השיר ומקומו ביצירת אלתרמן" בוחן אקי להב את אחד הטקסטים המכוננים ביותר בתרבות הישראלית, שנכתב בשבועות הראשונים של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947). להב פותח בהתמודדות נוקבת מול תפיסתו של פרופ' אריאל הירשפלד, שתקף את השיר כטקסט מניפולטיבי ומאדיר המכסה על נוראות השכול ומשמש כלי ביד המדינה. להב דוחה ביקורת זו ומסביר כי האקספוזיציה ("והארץ תשקוט") והשימוש בפעלים בלשון עתיד מעידים כי השיר אינו שיר אבל רטרוספקטיבי, אלא יצירה אתית-פובליציסטית ומגויסת הצופה פני עתיד ומשמשת כנשק מורלי במאבק הקיומי של הישוב. להב מנתח את התבנית הרטורית האופיינית לאלתרמן: הציפיה לקבלת "נס אחד אין שני" מועמדת בחלקו הראשון של השיר כקונבנציה, בעוד המילה "אז מנגד" משמשת כרגע ההיפוך ("אך"), שבו מופיעים "נערה ונער" המייצגים את הדור הלוחם כולו ומגדירים את עצמם כמגש הכסף. השיר מציג בחירה אתית דואלית: העדפת חובת ההקרבה של היחיד למען הקוממיות הלאומית, תוך מודעות מלאה למחיר הקשה. בסיום המאמר מקשר להב בין "מגש הכסף" לבין השיר "אליפלט", ומציע כי "אליפלט" אינו אנטיתזה לגיבורי תש"ח אלא כוונון עדין (Fine tuning) המציג את תום הלב, הצניעות וה"רעות" החבויה כבר ב"נערה ונער" שפניהם ניגרים טללי נעורים.

שירים הנדונים במאמר

עוסק בשיר

מתייחס לשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: “מגש הכסף” – על השיר ומקומו ביצירת אלתרמן (AMR000170)