← חזרה למאמר „“מגש הכסף” – על השיר ומקומו ביצירת אלתרמן”
לְבַדֵּךְ – נתן אלתרמן אצל מאיר שלו
על המאמר
לְבַדֵּךְ
א
1) שׁוֹקַיִךְ תְּהִילָּה לְלוֹטְשֵׁי הַמַּתֶּכֶת
2) מֵרוֹץ גִּזְרָתֵךְ מְפֻנָּק וּמָהִיר
3) בָּךְ מִסְתַּכְּלִים כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת
4 לָךְ נוֹהֲמִים דֻּבֵּי הַצִּיר
ב
1) שָׂדוֹת שֶׁחָוְרוּ וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי שֹׁבֶל
2) עָמְדוּ בְּאוֹרֵךְ הַלָּבָן
3) הַלַּיְלָה, סְחַרְחַר מִיּוֹנִים עַל הַשֹּׁבֶךְ
4) מַדְלִיק לָךְ עֲצֵי דֻּבְדְּבָן
(מתוך "כוכבים בחוץ", מספור הבתים והשורות - שלי)
מי לא מכיר ואוהב את השיר הנפלא הזה? שיקום.
ובכן, מי שמתחשק לו להרהר בשאלות כגון:
- מי היא הנמענת בשיר? למי מתכוון המשורר, אל מי הוא פונה?
- מדוע אלתרמן כותב שוֹבֶך (בסגול) ולא שוֹבָך (בקמץ?)
- מה אומר על כך מאיר שלו בספרו "יונה ונער"? מדוע? מה הוא החמיץ אולי (ואולי לא)? על הבדלים נוספים בין אלתרמן וְשָלֵו.
בכל אלה ועוד, עוסק המאמר שלפנינו שלא יתחנן "אל הנסוגים מגשת", אלא פונה אל שוחרי האפלולית של הפרדס האלתרמני. אם כאלה אתם, הבה נקפוץ לתוכו.
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של אקי להב מציע עיון פרשני בשיר "לבדך" מתוך "כוכבים בחוץ", בעקבות חידה שמעלה מאיר שלו ברומן "יונה ונער". להב בוחן מדוע השתמש אלתרמן בניקוד החריג של המילה "שובך", ודוחה את ההסבר שלפיו הדבר נעשה רק לצורך חריזה. לטענתו, הבחירה עשויה לרמוז גם למילה "סובך", ולהעשיר את האווירה האירוטית ואת דימויי הכיסופים שבשיר. המאמר משווה בין הקריאה שמציע להב לבין הערותיו של שלו, ודן בתפקידם של הצליל, החרוז והמשמעות בשירת אלתרמן.
לקריאת תקציר מורחב
אקי להב בוחן במאמרו את השיר "לבדך" מתוך "כוכבים בחוץ" ואת אזכורו ברומן "יונה ונער" מאת מאיר שלו. נקודת המוצא היא שאלתו של שלו על הניקוד החריג של המילה "שובך" בשיר. להב אינו מקבל את האפשרות שהשינוי נועד רק להשיג חרוז מדויק עם "שובל". הוא מזכיר את חיבתו של אלתרמן לחרוזים לא מדויקים, ומסתייע לשם כך גם ב"שיר הבקתה". בקריאתו של להב, "לבדך" מתאר התפעלות עזה של גבר מאישה, באמצעות הפלגות ודימויי טבע וקוסמוס. הוא מציע לשמוע ב"שובך" גם הד למילה "סובך", המקשרת את התמונה הלילית לכיסופים ולאירוטיקה. להב דן גם באפשרות לשמוע בצירוף "אורך הלבן" את "עורך הלבן", ומדגיש שמדובר בקריאה אפשרית ולא בפענוח מחייב של כוונת המשורר. הוא משווה את גישתו להערותיו של מאיר שלו על היונים, ומציע לראות בשימוש בשיר ברומן נדבך במארג הדימויים של יוני הדואר. בנספח הוא מזכיר את "עץ הפלפל" כיצירה נוספת שעשויה להאיר את החוויה הרגשית והיצרית המתוארת ב"לבדך".

