← חזרה למאמר „הפואמה המניפאית: מסת מבוא”
בין מקאמה למניפאה: מודל ההשפעה הכפול
על המאמר
מתוך הלץ והצל - רות קרטון-בלום. הוצאת זמורה-ביתן 1994
על המאמר
בשלב מאוחר בהתפתחות שירת אלתרמן מתחילה להסתמן תמורה במקומות שונים ובהקשרים שונים בתפישתו את מעמד השירה ואת יחסה אל המציאות. סימניה הראשונים של התמורה הזאת ניכרים כבר בעיר היונה. עיקרה – בשאיפה לספר את החיים כ'התרחשות' ולא לדבר עליהם כעל 'מושג'; להעלות 'נתחים מוחשיים של זמן ושל הוויה', ולא מעגלות-הכללה בלבד; לעצב את הנמשל ולא את משלו.

