נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „העוד ישנם כל אלה: פואטיקה של עבר מתמשך”

הוא פורץ מתוכנו בקריאת אהבה קדמונית

לקריאת המאמר המלא

יצירה או נושא

כוכבים בחוץ

על המאמר

על רקע עליית הפאשיזם והנאציזם בוחן המשורר את בעיית הולדתה מחדש של הפראות האנושית הבסיסית, שיש בה יופי מרהיב וניכור מוסרי מחליא פרק שני בסדרה על משמעויותיה של המלה "עוד" בשירת נתן אלתרמן פורסם ב"הארץ" ביום 7.10.11

על המאמר

השירים הארוטיים שב"כוכבים בחוץ" מוסיפים לתסמונת ה"עוד" גוונים עדינים ומורכבים, ומביאים את הפעלתה למדרגה גבוהה ביותר של תחכום. בעיקרו של דבר משמש כאן ה"עוד" מין מתווך חכם - לעתים ערמומי - בין האהבה שהיתה ותמה בעבר לבין ההווה ש"ריח" האהבה ההיא עדיין מבשם אותו; בין האהובה הנעדרת והאבודה לאהובה הנוכחת (ולו רק בזיכרון האוהב) והפועלת על ה"עולם" כאלה או כגרם שמימי ("שדות שחוורו ועצים נושאי-שובל עמדו באורך הלבן. הלילה סחרחר מיונים על השובך, מדליק לך עצי דובדבן", "לבדך"). התיווך קשה עד מאוד, שכן עליו לשכך כאב חריף שאינו מוכן לטשטש את עצמו ("התוגה הפראית הרוצה רק אליך", "על קביים אליך שירי מדדים"), ועל ה"עוד" להתחכם לכאב הזה, להמציא "המצאות", אפילו לפרוש מלכודות.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: הוא פורץ מתוכנו בקריאת אהבה קדמונית (AMR000337)