נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „פילים בכפיות”

בחִיל ובגִיל עיון ב”שיר השקר” של נתן אלתרמן

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

"שיר השקר" הפותח את חלקה השני של "שמחת עניים" כולל ארבע אוקטבות, שכל אחת מהן מסתיימת בפנייה אל האישה – הבת והרעייה: "אַתְּ יוֹדַעַת כִּי שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, שֶׁקֶר!". הדברים נכתבו על רקע תעמולת-כזב עצומת ממדים נגד העם היהודי ולנוכח החלטת קברניטי המפלגה הנאצי לפתוח בהשמדת היהודים. המאמר בוחן את הרטוריקה הייחודית של השיר רב-העָצמה הזה, ומנסה להסביר את הקביעה הנחרצת המשולבת בכל אחד מארבעת הבתים: "לֹא מִפַּחַד, בִּתִּי, כִּי מִגִּיל אַתְּ צוֹעֶקֶת". מה פשר השמחה והאוֹפּטימיוּת בתקופה של סכנה לאומית גדולה הכרוכה בחששות קיומיים ובאָבדן כיווּנים גמור.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' זיוה שמיר מנתח את "שיר השקר", הפותח את חלקה השני של היצירה שמחת עניים (1941) מאת נתן אלתרמן. השיר נכתב בצל אימי מלחמת העולם השנייה, כיבוש צרפת, ואיום פלישת צבאו של רומל לארץ-ישראל. שמיר מוכיחה כי השיר מעצב דיסאוריינטציה ואובדן כיוונים בעולם שבו נשברו כל הוודאויות המוסריות והאקסיומות ההלכתיות ("דין הבתים לשקוע"). דרך שימוש בחזרה המשולשת "שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, שֶׁקֶר!" (בזיקה לפלייטון של יל"ג ולמאמר של אלתר דרויאנוב), מציג אלתרמן ז'אנר "ראשומוני" המפרק אמתות מוחלטות, אך מבשר את נפילתה הבלתי נמנעת של מציאות המבוססת על כזב.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתחת פרופ' זיוה שמיר את הלהט ההיסטוריוסופי והפואטי של "שיר השקר", הנכלל ביצירה המרכזית שמחת עניים. השיר נכתב בשנים 1940–1941, בעיצומה של חרדת היישוב מפני תכנית "המבצר האחרון" ופלישת הנאצים מצפון אפריקה ומסוריה. שמיר מפרקת את מבנה השיר והקשריו התרבותיים: אובדן כיוונים ואקסיומות מפוררות: השיר מורכב מארבע אוקטבות החותמות בפזמון החוזר "אַתְּ יוֹדַעַת כִּי שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, שֶׁקֶר!". אלתרמן משתמש בתבניות תחביריות של לשון חכמים ופסיקה הלכתית ("דין הבתים לשקוע", "דין העיניים לגווע"), אך מראה כי בעולם של "עלמא דשקרא" כל האקסיומות ההלכתיות והרציונליות לקו בדיסאוריינטציה. אין עוד יתרון לחכם על פני הכסיל או לנמלט על פני הנופל על חרבו. ארמזים ספרותיים ומקורות החזרה המשולשת: הצירוף המשולש "שֶׁקֶר, שֶׁקֶר, שֶׁקֶר!" אינו מופיע בתנ"ך (שם רווחת החזרה על "היכל ה'" או "קדוש"), אך יונק מהפלייטון "אני ישן ולבי ער" מאת יל"ג וממאמרו של אלתר דרויאנוב "יושרה של אירופה". אלתרמן מעצב את קולו של הדובר כמת-חי ההמום מול מראות הזוועה והשקר. הפרא הטבטוני והמבנה ה"ראשומוני": הבית הרביעי מציב את "הפרא" הקלגס הנאצי האמיץ והזקוף מול ה"אח" היהודי המושפל שהפך שבה בן-לילה. השיר פועל במתכונת פוליפונית "ראשומונית" המציגה אמתות סותרות. שמיר מסכמת כי קריאת הבת "לא מפחד... כי מגיל את צועקת" מבטאת אוקסימורון של "חיל וגיל": צעקת שמחה על כך שמציאות המבוססת על שקרים בוטים ועל "תורת הגזע" אינה יכולה להאריך ימים.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מתייחס ליצירה

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: בחִיל ובגִיל עיון ב”שיר השקר” של נתן אלתרמן (AMR000423)