נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „התינוקות של אלתרמן”

הנקודה היהודית – על טורו השני של אלתרמן “הגנרלים בשבי”

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

השיר "הגנרלים בשבי" הוא השיר השני במסגרת המדור "הטור השביעי" והוא הופיע שבוע ימים לאחר שפִּרסם אלתרמן את השיר הראשון – "נקודת ארכימדס".

השיר נכתב בעקבות מִברק שנדפס בעיתון "הארץ" מיום 31 בינואר 1943 בזו הלשון: "ממוסקבה נמסרה הודעה מיוחדת: חיסול הצבא הגרמני בסטלינגראד נגמר. מפקד המחנה השישי, גנרל פון פאולוס, ראש-המטה שלו ועוד 11 גנרלים גרמנים ו-5 גנרלים רומניים, נלקחו בשבי". ברוח ידיעה זו, שנסכה בעם תקווה למיגורו של היטלר ולסיום המלחמה והשואה, חיבר אלתרמן שיר כמו-דרמטי שבו הוא מעלה את שיחתם ההיפותטית של שישה-עשר הגנרלים הכלואים בשבי הרוסי בעת דיונם במצב שאליו נקלעו.

ראו את הרשימה הקצרה של פרופ' זיוה שמיר על השיר הזה, ובה גם התייחסות לגנרל טשרניחובקי והאם יש לו קשר עם טשרניחובסקי "שלנו".

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

זיוה שמיר קוראת את ‘הגנרלים בשבי’, הטור השני שפרסם אלתרמן במסגרת ‘הטור השביעי’, כשיר תגובה לניצחון הסובייטי בסטלינגרד ולשביית שישה־עשר גנרלים גרמנים ורומנים. אלתרמן הופך את הגנרלים המובסים לדמויות קומיות־דרמטיות הצפופות בחדר קטן על הכיריים והתנור — תמונת ‘עולם הפוך’ המהדהדת את בית־המדרש, את ‘אויפן פריפעטשיק’ ואת ‘שירתי’ של ביאליק. במרכז הפרשנות עומד המשחק בין הגנרל איוון טשרניחובסקי למשורר שאול טשרניחובסקי ול‘חתונתה של אלקה’. באמצעות ההלחמה המילולית אלתרמן מעניק למפנה הצבאי ‘נקודה יהודית’, מעודד את קוראיו וחוזה את נפילת היטלר. שמיר רואה בכך דוגמה ליכולת הניתוח ההיסטוריוסופית של אלתרמן, המשלבת היגיון, רגש ואחריות מוסרית.

לקריאת תקציר מורחב

המאמר עוסק ב‘הגנרלים בשבי’, הטור השני במדור ‘הטור השביעי’, שפורסם ב‘דבר’ ב־12 בפברואר 1943 — שבוע לאחר ‘נקודת ארכימדס’ ובז׳ באדר א׳ תש״ג, תאריך לידתו ומותו המסורתי של משה רבנו. נקודת המוצא היא ידיעה מ־31 בינואר על כניעת הארמייה השישית בסטלינגרד ועל שביית מפקדה פרידריך פון פאולוס, מטהו, אחד־עשר גנרלים גרמנים וחמישה רומנים. אלתרמן בונה שיחה משוערת, כמעט מחזה זעיר, בין שישה־עשר הגנרלים הצפופים בחדר קטן. הושבתם על הכיריים והתנור יוצרת ‘עולם הפוך’: המפקדים המובסים מקבלים חזות פרודית של למדנים בבית־מדרש מזרח־אירופי, תוך הד ל‘אויפן פריפעטשיק’ ולחתול שעל התנור ב‘שירתי’ של ביאליק. שמיר מציבה את סטלינגרד ואת קרב אל־עלמיין השני כמפנה שסימן את תחילת תבוסת המשטרים הטוטליטריים. היא מתעכבת על הגנרל הסובייטי איוון טשרניחובסקי, שיהודים ביקשו לראות בו בן עמם, ועל חקר מוצאו ב‘חידת צ׳רניאחובסקי’ של דן עמיר. אלתרמן מלחם בין שם הגנרל לבין שאול טשרניחובסקי ומזמן אל הטור את האידיליה ‘חתונתה של אלקה’, שתיאורי ההכנות לחתונה בה מנוסחים כמערכת מצור וקרב. כך הופך הניצחון הסובייטי לאירוע בעל ‘נקודה יהודית’ ומקור עידוד לקוראים. הטור אף צופה שהיטלר יצטרף אל הגנרלים המובסים, כשנתיים וחודשיים לפני מותו. שמיר מסבירה את התחזיות האלתרמניות לא כמיסטיקה אלא כשילוב של ניתוח היסטורי רציונלי, אינטואיציה ורגש, הנובע מאחריותו של איש הרוח לעמו ולאנושות. היא גם משחזרת את גורל הטור: הוא לא כונס במהדורת ‘הטור השביעי’ משנת 1948 ונגאל מארכיון העיתון רק ב־1986, כשמנחם דורמן פרסמו בכרך הרביעי של ‘מחברות אלתרמן’.

שירים הנדונים במאמר

עוסק בשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: הנקודה היהודית – על טורו השני של אלתרמן “הגנרלים בשבי” (AMR000447)