← חזרה למאמר „הוא פורץ מתוכנו בקריאת אהבה קדמונית”
השיר שפניו פני יאנוס – הדואליזם ביצירת אלתרמן כביטוי של פישוט מכוּון
על המאמר
מעמדה של החידה ביצירת אלתרמן עשוי להתבהר, כפי שראינו, מתוך בחינת זיקתו של המשורר אל ספרות הילדים ואל ספרות הפולקלור הנאיביות והסכֵמטיות, מחד גיסא, ואל ספרות החידוד האינטלקטואלית והמחוכמת, מאידך גיסא. בדומה, גם נטייתו אל קשת גילוייה של תחבולת ה-double entendre ("תרתי משמע"), המצטיינת באיכותה הסימטרית־הבינארית, שני פנים לה: הפן הקליל ה"פופולרי" והפן הרציני הבלטריסטי. תחבולה זו מתגלה ביצירת אלתרמן, בכל חטיבותיה, הן ביחידות הטקסט הקטנות והן בחטיבות הקומפוזיציוניות הרחבות, ולעתים היא אף מבריחה את היצירה כולה כבריח. בצורתה הנאיבית מתגלה תחבולה זו לעתים מזומנות בסוגיה השנונים של ספרות הילדים, של הספרות העממית ושל ספרות הבידור (החידה, הבדיחה, המכתם, המשל, ה"מותחן" ועוד), אך היא גם נפוצה בז'אנרים רבים, המאפיינים את [ה]ספרות הרציונלית והאינטלקטואלית (האלגוריה, סיפורת התעלומה, השירה המטאפיזית המנריסטית, ספרות ההשכלה בעלת המִתארים הברורים והארכיטקטוניקה הקלאסיציסטית־סימטרית ועוד). בפרק זה נביא מבחר דוגמאות משירים, שבהם מתגלה במובהק העיקרון הדואליסטי, לפיו בנוי השיר מתמונת ראי כמו־סימטרית, או משני טקסטים סימולטניים, המנוגדים לא אחת זה לזה במשמעם, שלכל אחד מהם קיום אוטונומי משלו, המתפתח במקביל למשנהו ואינו מתמזג אתו. לפנינו שירה ש"פני יאנוס" לה, או, כמאמר המשורר ב'עיר היונה', שירה ש"פני היונה ואִבחת חרבּהּ הן דמות פנֶיה הנחצות".
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
פרק זה מנתח את פואטיקת ה-Double Entendre ("תרתי משמע") ואת העיקרון הדואליסטי המעמיד שירה שפניה "פני יאנוס" בקובץ כוכבים בחוץ ובמכלול היצירה האלתרמנית. שמיר מוכיחה כי אלתרמן העמיד מבנה בינארי של שני טקסטים אוטומטיים וסימולטניים, המאפשרים תמיד שתי קריאות מקבילות: קריאה נאיבית, תמימה ופסטורלית מזה, וקריאה מפוכחת, דקדנטית ורוויית חטא וחרדת קטקליזם מזה. דרך ניתוח הבלדה הגנוזה "רעי השחור ולבן" והשירים "בית ישן ויונים", "השיר הזר", "שיר שלושה אחים" ו"בוקר בהיר", מראה שמיר כיצד הדואליזם אינו פשטנות אלא הפשטה (אבסטרקציה) מודרניסטית מתוחכמת.
לקריאת תקציר מורחב
פרופ' זיוה שמיר מנתחת את הארכיטקטורה הדו-פרצופית והמבנה המקביל בשירת אלתרמן:
תחבולת ה-Double Entendre והדואליזם כהפשטה:
שני פניו של הינאוס: היצירה האלתרמנית מושתתת על כפילות מובנית ("פני היונה ואבחת חרבה הן דמות פניה הנחצות"). תחבולה זו פועלת הן בסוגים העממיים (חידה, פזמון, בלדה) והן בשירה הקנונית.
פישוט צורני מודרניסטי: הדיכוטומיה הבינארית (שחור/לבן, תום/חטא, קודש/חול) אינה היעדר תחכום. היא מהווה מינימליזם ואבסטרקציה המעדיפים עזות ביטוי וציוריות מרוכזת על פני מלאות ריאליסטית.
גילוי שיר-הבוסר הגנוז "רעי השחור ולבן" (1931):
חשיפת הטקסט: השיר נכתב בפריז על גב מכתב ההזמנה שקיבל אלתרמן מגבריאל טלפיר (עורך גזית) ב-1931.
פואטיקה של תאומים ומציאות חצויה: השיר מעמיד נמען חידתי שחור-לבן ("רעי השחור ולבן / שחור חרוש במו לובן"). הוא מטרים את דמות "קין-הבל" (האמן המקולל) ואת דמות "המת-החי", וממזג את גן העעדן הקמאי עם התרבות האורבנית המנוכרת.
שתי הקריאות הסימולטניות בשירים הקנוניים:
"בית ישן ויונים": קריאה פסטורלית של בית כפרי נוסטלגי מול קריאה דקדנטית של בית-קלון פריזאי הנוטה למות. המילה "שעיר" במרחב הגן פועלת בפוליסמיה: פרווה, תיש, וסאטיר שטוף תאווה.
"השיר הזר": קריאה אנושית של חולה הנוטה למות מול קריאה קשוחה של אסיר פוליטי המעונה בצינוק ומסרב להסגיר את סודות אמו-מולדתו.
"שיר שלושה אחים": תמימות של אגדת ילדים (רכבת, בית על כרעי תרנגולת) מול מסע אבל אל השאול בליווי שני עגלונים/תליינים.
"בוקר בהיר": התגלמות התום של כפרייה בלבוש לבן מול היצאנית המותזת אבנים ומאותתת מעפעפי החלון.

