נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

ימין ושמאל – רק שְׁכוֹל ושכוֹל’ על הספר נתן ועמוס של אסף ענברי

לקריאת המאמר המלא

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' זיוה שמיר מעניק ביקורת מורכבת על ספרו של אסף ענברי נתן ועמוס (2026), העוסק בנתן אלתרמן ובעמוס עוז. שמיר משבחת את הסגנון הקומפקטי, הסוחף והמהיר של ענברי, אך מעבירה ביקורת נוקבת על החירות היצירתית ("Faction") שלקח לעצמו. שמיר מוכיחה כי הספר מנומר בעובדות לא בדוקות ובפרטים מומצאים שמסלפים את דמותו של אלתרמן – החל מהצגתו השגויה כ"משורר חצר", דרך עיוות יחסיו עם יצחק שדה וגרשום שוקן, וכלה באי-הבנת התנגדותו הנימוקית לבן-גוריון וללוי אשכול.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר ביקורת זה מנתחת פרופ' זיוה שמיר את ספרו הביוגרפי-בדיוני של אסף ענברי, נתן ועמוס, העורך ההקבלה בין נתן אלתרמן לעמוס עוז. שמיר מפרקת את המעלות והכשלים בספר: גבולות ז'אנר ה-Faction: שמיר מציינת כי אף שסגנונו של ענברי סוחף וקצבי, חלה עליו חובה מוסרית ומחקרית שלא להטעות את הקוראים. ענברי חרג מחירות הפיוט בשיבוב עובדות מומצאות וחסרות שחר. שמיר דוחה את יומרת גב הספר להציגם כ"שני אנשי הרוח המשפיעים ביותר במאה ה-20", תוך תזכורת לענקים כמו ביאליק, אחד העם, ויצמן, ברנר, ואורי צבי גרינברג. הפרכת סילופים ביוגרפיים על אלתרמן: שמיר מוכיחה שורת טעויות עובדתיות בספר: הכינוי "משורר חצר": הכינוי נולד רק בסוף שנות ה-50 בחוגי השמאל (שלונסקי שקרא לו "בן-גרוריון" וזך) ובחוגי הימין (קורצווייל ורטוש), ולא בתחילת דרכו בדבר. אלתרמן התנגד לבן-גוריון כמעט בכל עניין עקרוני (פירוק הפלמ"ח, הממשל הצבאי, יחס לעולי מרוקו ולגרמניה). יחסיו עם יצחק שדה וגרשום שוקן: ענברי בחר באופציות מזלזלות ולא אמינות; יצחק שדה מעולם לא זילזל באלתרמן (מחבר "זמר הפלוגות"), ודרישת השכר משוקן נבעה מתרגום טלפרינטר וכתיבת טורים במקביל. ירושלים ושירת עיר היונה: שמיר מפריכה את הטענה כאילו אלתרמן התנזר מירושלים, ומבהירה את חשיבות עיר היונה, שירי מכות מצרים וחגיגת קיץ. עמדות פוליטיות ומורשת: שמיר מבהירה כי אלתרמן לא היה אדם משיחי או "אביר הימין", אלא הומניסט דרוויניסטי שהבין את חשיבות הסמלים הלאומיים להמשך קיומו של המפעל הציוני. שמיר מסכמת כי חרף נסיונות הניתוץ של נתן זך ומנגינת הנכאים של ענברי, שירת אלתרמן ניצחה את הזמן ועמדה במבחן הדורות.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: ימין ושמאל – רק שְׁכוֹל ושכוֹל’ על הספר נתן ועמוס של אסף ענברי (AMR000467)