נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

כי אתה בחרתנו מכל העמים – על שירו של יאיר שטרן ועל תגובתו של אלתרמן

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

אברהם ("יאיר") שטרן כתב כנראה בשנות המלחמה את שירו "אתה בחרתנו מכל העמים", כנראה כשהתחילו להסתנן ידיעות על מחנות ההשמדה, הגם שידיעה רשמית על חיסולם השיטתי של היהודים, עוד לא התפרסמה.

עברו פחות מתשעה חודשים מיום נפילתו של יאיר, ונפל דבר בישראל: ביום 23.11.1942 התפרסמה הודעה רשמית מטעם הנהלת הסוכנות היהודית, שתִּפקדה כ"ממשלה שבדרך", ולפיה הנאצים משמידים באופן שיטתי את יהודי פולין. הידיעות על רצח היהודים החלו להופיע בכותרות ראשיות ברחבי העולם החל מיום 22 בנובמבר, וגם בישראל התחילו להתפרסם ידיעות שהנאצים פתחו במסע השמדה שיטתי של יהודי פולין. אלתרמן, שהועסק בעיתון "הארץ" כמתרגמן של ידיעות שהגיעו בטלפרינטר מסוכנויות הידיעות בעולם, נחשף לידיעות אלה לפני כולם. ביום 27.11.1942, הופיע בעיתון 'הארץ' במדור "רגעים", שירו האקטואלי של אלתרמן 'מכל העמים', המטיח גם הוא, כמו שירו של יאיר, דברים קשים כנגד ההשגחה העליונה שבגדה בתפקידה.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' זיוה שמיר מנתח את זיקת הגומלין והדיאלוג הפואטי-היסטורי בין שירו של מפקד הלח"י אברהם ("יאיר") שטרן "אתה בחרתנו מכל העמים" (שנכתב בראשית שנות ה-40) לבין שירו הידוע של נתן אלתרמן "מכל העמים" (המכונה גם "אתה בחרתנו מכל העמים", שפורסם בטור "רגעים" בנובמבר 1942). שמיר מוכיחה כי שני המשוררים השתמשו בנוסח התפילה המקודש כדי לחתור תחתיו ולהטיח דברים קשים כנגד ההשגחה העליונה והעולם השותק לנוכח השמדת ילדי ישראל בשואה. המאמר חושף ארמזים לשירי השחיטה של ביאליק, לדמות האם ולפרשת עולי הגרדום.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתחת פרופ' זיוה שמיר את שרשרת התגובות הפואטיות שחוללה הבשורה על השמדת יהודי אירופה, דרך בחינת שיריהם של אברהם ("יאיר") שטרן ושל נתן אלתרמן. שמיר מפרקת את המבנה, המקורות והמסרים הרעיוניים בשני השירים: שירו של יאיר שטרן: יאיר, שנרצח בפברואר 1942, חיבר את שירו "אתה בחרתנו מכל העמים" בצל הידיעות הראשונות על הזוועות. הוא לקח את ברכת החג "אתה בחרתנו... ורוממתנו מכל הלשונות" והפך אותה לכתב אישום נוקב: הבחירה התבטאה בכך שהעם הפך לשיסה, לקלון ולמכולת אש ("יען קם אלוהים לו שטן"). יאיר חתם בשבועה אקטיביסטית כי העם ייגאל בידי לוחמיו ("בבידינו עמנו ניגאל"). תגובתו של אלתרמן ("מכל העמים"): כחצי שנה לאחר רצח יאיר, וכחמישה ימים לאחר ההודעה הרשמית של הסוכנות על השמדת יהודי פולין (נובמבר 1942), פרסם אלתרמן את שירו. אלתרמן, שנחשף לידיעות בטלפרינטר, השתמש אף הוא במוטיב "אתה בחרתנו מכל הילדים – להרג מול כסא כבודך". אלתרמן כיוון את חציו נגד שני אבות: האב שבשמים והאב הנוצרי (האפיפיור ברומא), שלא יצאו מהיכליהם לעמוד יום אחד בפוגרום לצד הילד היהודי הנעקד כגדי. ארמזים ספרותיים ודמות האם: שני השירים יונקים משירי החורבן של ביאליק ("על השחיטה", "בעיר ההרגה" וגירסת היידיש "אין שחיטה-שטאט"). אלתרמן הפך את תמונת הפיאטה הנוצרית: הילדים המובלים לגרדום רחוקים מלהתלונן, ודווקא הם מנחמים את אמם ומבקשים ממנה "אל תביטי". שמיר מסכמת כי המילה "גרדומים" אצל אלתרמן רומזת, בצד הרצח המוני, גם לזכרו של יאיר שטרן ולעולי הגרדום של המחתרות, ומבטאת את הכאב העמוק על מחיר "הבחירה" הלאומית.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: כי אתה בחרתנו מכל העמים – על שירו של יאיר שטרן ועל תגובתו של אלתרמן (AMR000471)