נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

מושכלות ראשונים – על טורו של נתן אלתרמן “תחום המשולש”

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

טורו של אלתרמן "תחום המשולש", שנכתב בעקבות הטבח בכפר קאסם, נדפס בראשונה בעיתון דבר מיום 7.12.1956, למעלה מחודש ימים לאחר האירוע. ייתכן שפרסומו במפתיע של טור זה בניגוד לצו האיפול של הממשלה, היה אחד הגורמים שהאיצו בדוד בן-גוריון, להשמיע בכנסת ביום 12.12.1956, את הודעת ממשלת ישראל על הטבח ועל נסיבותיו ולתת סוף-סוף לאירוע פומבי. אמנם שירו של אלתרמן לא היה המניע היחיד להודעה זו, אך אין ספק כי בן-גוריון הבין שהמשורר שלח לעומתו במרומז אצבע מאשימה, וביקש לתת מענה להאשמות העולות מן השיר. אף דומה שהודעה זו של בן-גוריון, שנתלוו אליה דברי אפולוגטיקה ממלכתיים, הושפעה במידת-מה מטורו של אלתרמן – הן בתכניה ורעיונותיה והן במקצת ניסוחיה הדרמטיים, המנסים לטעת את האירוע בהקשרים מטפיזיים רחבים.

כידוע, ביום 29.10.1956, עם פרוץ מבצע סיני, הוטל עוצר על כפר קאסם, כמו גם על כפרים אחדים ב"משולש", ועוצר זה נכנס לתוקפו כחצי שעה בלבד לאחר שנמסרה למוכתר הכפר הידיעה שהוחלט להקדימו בשעתיים. לאחר כניסת העוצר לתוקפו, חזרו לכפר קאסם לתומם מעמל יומם עשרות אזרחים – בתוכם נשים וטף – שלא שמעו כלל על הקדמת שעת העוצר, ואלה נורו למוות עם כניסתם לכפר על-ידי שוטרי משמר הגבול. לאחר שבועות אחדים של איפול הפרשה, משהחלו להיוודע אט-אט פרטי האירוע וממדי הזוועה, פרסם אלתרמן את שירו הארוך ורחב השורות "תחום המשולש", שאינו מתאר בצורה מוחשית את האירוע עצמו, כי אם דן בהיבטיו המוסריים. דוברו, המשורר המתחבט והמתלבט בנושאי פואטיקה ופוליטיקה, עורך בינו לבין עצמו דיון רעיוני מופשט, ומסביר בין השאר לעצמו ולזולתו את הטעות הפטלית הכרוכה בהחלטה על האיפול שהטילו בן-גוריון וממשלתו על הפרשה, אף דורש להסיר את האיפול ולדון על הכול באור מלא.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמר זה מנתח את הטור האקטואלי-מוסרי "תחום המשולש", שחיבר נתן אלתרמן ופרסם ב"דבר" (7 בדצמבר 1956) בעקבות הטבח בכפר קאסם. שמיר מוכיחה כי פרסום השיר, שהפר את צו האיפול הממשלתי, אילץ את ראש הממשלה דוד בן-גוריון למסור הודעה רשמית בכנסת כעבור חמישה ימים. המאמר מנתח את הבחירה האלתרמנית להימנע מתיאור פלסטי מוחשי של האירוע, ולהתמקד במונולוג פנימי שקול הדן באחריות המוסרית של ההנהגה והציבור, באיסור להפוך את העם לשותף סוד לפשע, ובחובת הציות לכללי המוסר הבסיסיים ("מושכל ראשון") המגולמים בהר סיני.

לקריאת תקציר מורחב

פרופ' זיוה שמיר מנתחת את הטור "תחום המשולש" על רובדיו המשפטיים, הפואטיים והפוליטיים:

ההקשר ההיסטורי והאומץ האזרחי:

שבירת האיפול: הטבח בכפר קאסם (29 באוקטובר 1956) הוסתר מעין הציבור במשך שבועות תחת איפול צבאי חמור. אלתרמן פרסם את השיר ב"דבר" (עיתון המפלגה השלטת) תוך סיכון מעמדו, וחשף את הפרשה לדיון ציבורי.

השפעה על בן-גוריון: פרסום הטור שימש זרז ישיר להודעת בן-גוריון בכנסת ב-12 בדצמבר 1956. שמיר מוכיחה כי נאום בן-גוריון הושפע ישירות מניסוחיו של אלתרמן ("הר סיני", "לא תרצח", "ולא יעשה עוד כן בישראל").

הפואטיקה של השיר והימנעות מתיאור פלסטי:

מונולוג פנימי (Soliloquy): השיר בנוי כסוגה דרמטית שייקספירית, שבה המשורר מנהל שקלא וטריא אנליטי. שמיר מפריכה את ביקורתו של יוחאי אופנהיימר ( שטען כי אלתרמן התחמק מתיאור הזוועה), ומוכיחה כי הבחירה בדיון מוסרי מופשט יצרה את האפקט החינוכי והנצחי ביותר.

האיסור על שותפות אילמת: אלתרמן קובע כי האיפול הופך את כל אזרחי המדינה ל"שותפי סוד" לפשע דמים. רק דיון פומבי באור מלא ינקה את העם מנאשמות ("ידינו לא שפכו את הדם הזה", כבפרשת עגלה ערופה).

"מושכלות ראשונים" והסמליות ההנדסית:

מוסר טבעי: השיר קובע כי האיסור על שפיכות דמים הוא "מושכל ראשון" (משבע מצוות בני נח) שכל בן אנוש אמור לדעת אינסטינקטיבית ללא תיווך משפטי.

סמליות המשולש: המשולש הוא הצורה ההנדסית הקשיחה והיציבה ביותר. אלתרמן משתמש בה כדי להבהיר כי בערכי המוסר היסודיים ("לא תרצח") אין מקום לפשרות, הגמשות או מריחות אאופמיסטיות.

צוקי הר סיני: הטור נחתם בצוקי "הר עשרת הדיברות" הקמים בפאתי הדרום – תזכורת לכך שגם בעיצומו של מבצע סיני, אסור למדינה ולצבאה לחצות את הקווים האדומים של המוסר היהודי והאנושי.

שירים הנדונים במאמר

מתייחס לשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: מושכלות ראשונים – על טורו של נתן אלתרמן “תחום המשולש” (AMR000480)