נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

שירו של אלתרמן “אתך – בלעדיך” כמקור השראה לזֶמר הים-תיכוני

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

את שיר האהבה האלתרמני "אִתָּךְ – בלעדַיך",1 שעמד כאן לאחרונה במרכז דיון בפורום של אתר אלתרמן שבעריכת דוד גוטרזון, כתב עלם מאוהב בן עשרים וארבע, שפִּרסם את שירו בעיתונות אך לא אסף אותו מסיבות שונות אל ספרי שיריו. אף-על-פי-כן, זהו שיר וירטואוזי פרי-עטו של משורר שחרף גילו הצעיר כבר חווה חוויות רבות, עבר מארץ לארץ יותר מפעם אחת, וזכה לחינוך מגוּון – יהודי וכללי, דתי וחילוני, הומניסטי ורֵאליסטי, מזרח אירופי ומערב אירופי. אלתרמן שאב גם לא מעט מן ההוויי הישראלי – המזרחי והים-תיכוני: פזמוני תימן שלו, למשל, עולים לדעת רבים על כל פזמוני תימן שנכתבו לפניו או אחריו.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' זיוה שמיר מנתח את שיר האהבה המוקדם של נתן אלתרמן "אתך – בלעדיך" (1932), שנכתב בהיותו בן 24 ולא נכלל בספריו. שמיר מוכיחה כי השיר משלב מיתוסים קדומים של מלחמת המינים (אותלו ודסדמונה, שמשון ודלילה, עקדת יצחק) לצד משחקי לשון פונטיים ומבניים מורכבים (ערג, רגע, ארג, הרג). המאמר חושף כיצד שיר מודרניסטי מורכב זה שימש כמודל וכמקור השראה ישיר (במשקל הטרוכאי, במבנה ובמילון) לפזמון הים-תיכוני "אוהב אותך" מאת יוסי גיספן (בביצוע סטלוס ואורן חן).

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתחת פרופ' זיוה שמיר את שיר האהבה הגנוז "אתך – בלעדיך" מאת נתן אלתרמן, ומצביעה על גלגולו הפופולרי במוזיקה הישראלית הים-תיכונית. שמיר מפרקת את הרבדים הפואטיים והשוואתיים במאמר: המשחקים הפונטיים והסוגסטיביים: הבית הראשון פותח בשורה "על ערפל גופך גופי מתגעגע", המעלה באופן סוגסטיבי את המאפיין המושתק "על ערסל גופך גופי מתנענע". שמיר מראה כיצד אלתרמן ארג יחד ארבעה שורשים משיקים מבחינה פונטית ורעיונית: ערג (געגוע כאיל), רגע (מרגוע ושעון המודד זמנים), ארג (שילוב אצבעות לבנות בתלתלי הליל), והרג (הרמז המרחף על רצח אהבה או ביטול העצמי). התשתית המיתולוגית: השיר נשען על דימויי אור וחושך. מותכים בו סיפור אותלו ודסדמונה (תלתלי הליל השחורים מול לבנת הידיים, החשד בצעיף/מטפחת שנדרסה), סיפור שמשון ודלילה (אריגת מחלפות הראש, חרישה בשדה זר), ועקדת יצחק (האיל הנאחז בסבך בקרניו). השעון המצלצל "אחת ואין שנית" מפגיש בין הזמן המכני לקיומיות הרומנטית. ההשפעה על הזמר הים-תיכוני: שמיר מוכיחה כי הפזמון "אוהב אותך" שכתב יוסי גיספן (לחן: עדי לאון; ביצוע: סטלוס ואורן חן) יונק ישירות משירו של אלתרמן. גיספן אימץ את המשקל ההקסמטרי הטרוכאי האלתרמני, את צמד המילים "ערפל" ו"בלעדיך", את התקבולת בין שתי העיניים לאחדות האהובה, ואת המשחק בין הספרה "אחת" ל"שתים". שמיר מסכמת כי חרף הרדוד הלשוני בפזמון המודרני, השלד המשקלי והמבני של אלתרמן מוסיף להדהד בלב התרבות הפופולרית.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: שירו של אלתרמן “אתך – בלעדיך” כמקור השראה לזֶמר הים-תיכוני (AMR000507)