נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „ציפור גדולה מעל העיר”

תעלומת היהלום האבוד – במלאת 60 שנה ליציאתו לאור של הספר ‘חגיגת קיץ’

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

ספר השירים האחרון של נתן אלתרמן - 'חגיגת קיץ' - לא זכה לרגל פרסומו אלא במאמרי ברכה קצרים מידידיו יחיאל מר, ישראל זמורה ויעקב הורוביץ. ב'על המשמר', מעוזם של אברהם שלונסקי ולאה גולדברג, ידידיו מימי חבורת 'יחדיו', לא הוזכר הספר בזמן הופעתו. אלתרמן יכול היה לחוש, ובדין, שהוא וספרו מוּדרים מהחגיגה.

על בגידת 'חבריו', שהִפנו עורף בקנאה, כתב המשורר בספר החדש: "אִישׁ עִם עֶרֶב הִבִּיט/ וְהִרְהֵר: אָנָה בָּאוּ רֵעִים./ לֹא הַמָּוֶת, אָמַרְנוּ, יַפְרִיד,/ אֲבָל הִפְרִידוּ הַחַיִּים" ('נתפרדה החבילה'). השיר הקצרצר מעיד על חומת הברזל שנתגבּהה בין המחנות ('יחדיו' ו'מחברות לספרות') כשפרצה המלחמה ב-1939 ועל שנאת אחים הגרועה משנאת זרים. המבקרים הראשונים לא הבחינו בייחודה של יצירת הכלאיים החדשנית הכוללת שירים סיפוריים והגותיים, רציניים ומבודחים, נשגבים ויום-יומיים — חלקם בשורות "פרוזה" נפתלות (המצטיינות בחריזה סמויה) וחלקם בשורות קצרות ו"פשוטות". במלוכד 'חגיגת קיץ' מציגה תמונה קליידוסקופית מרהיבת עין, סדורה וסדוקה כאחת, של רסיסי מציאוּת עזי ניגודים: פרהיסטוריה ואקטואליה, פואטיקה ומדע, ענייני המדינה ה"בוערים" ועניינים אישיים שהצִנעה יפה להם.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרה של פרופ' זיוה שמיר מנתח את קובץ השירה האחרון של נתן אלתרמן, חגיגת קיץ (1965), ומציגו כיהלום נדיר ומהפכני שנולד "בלי כוכב" וסבל מהתעלמות ומביקורת עויינת בזמן הופעתו. שמיר מוכיחה כי הספר, העוסק בעולי מרוקו, באמריקניזציה ובשאלות קיומיות, היווה יצירת כלאיים מורכבת שביצעה פגישת מחזור עם שירי הבוסר הפריזאיים של אלתרמן ומחזות גולדפאדן. המאמר מפרק את הפולמוסים של אלתרמן מול נתן זך, חיים גמזו וקשייו הכלכליים, ומציע פענוח חדש לשיר הבלשי והחידתי "יציאה מן העיר".

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתחת פרופ' זיוה שמיר את הרקע ההיסטורי, הפואטי והאישי להופעת הספר חגיגת קיץ (1965), ומציעה קריאה מחודשת בעושרו הבלתי-מפוענח: שמיר מפרקת את המאפיינים והפולמוסים המרכזיים במאמר: הקבלת הפנים הצוננת והרנסנס המאוחר: הספר יצא במקביל לספרו של יונתן רטוש שירי ממש והתקבל בשתיקה מצד חבריו לשעבר מחבורת "יחדיו" (שלונסקי ולאה גולדברג) ובמאמרי ברכה מעטים. שמיר מראה כי הפיצול האידיאולוגי מ-1939 יצר "שנאת אחים" שהובילה להדרת הספר. הספר שקע בתרדמה עד למחקרים בשנות ה-90 (שלמה שדה, רות קרטון-בלום, זיוה שמיר) והשפעתו על הרומן אותו הים מאת עמוס עוז. המהפכנות הפואטית והחברתית: בשיאה של תקופה אינדיווידואליסטית (בהשפעת סארטר), אלתרמן לא התנזר משירה מעורבת (engagée). הספר עסק בעולי מרוקו, שבר סטיגמות חברתיות (מרים-הלן הנופלת קורבן לסרסור אשכנזי בשם וולדרסקי), והפך את הקיץ לסמל של קמילה ומוות. הספר ביצע פגישת מחזור עם שיריו המוקדמים בפריז (כמו "קונצרט לג'ינטה") ועיבד מוטיבים מתוך המכשפה לאברהם גולדפאדן. הפולמוסים האישיים והכלכליים: חיים גמזו: אלתרמן, שנהג לסייע לגמזו כספית בפריז, נפגע מביקורתו הקטלנית כמבקר תאטרון בעת ששקע בחובות מס הכנסה כבדים (בעקבות התגמולים משלמה המלך ושלמי הסנדלר וסיועו לבתו תרצה). נתן זך ודור המדינה: אלתרמן לגלג בחגיגת קיץ ("הלוך ושוב", "ראיון עם המחבר") על האינדיווידואליזם והציניות של צעירי "דור המדינה" השרים על אהבה בלבד ומזלזלים בערכי הציונות. תעלומת השיר "יציאה מן העיר": המאמר מנתח את השיר שזכה לשבחים מפתיעים מאת זך ואבידן, שבו בעל-בית מוחה מעל לוח לבו את כל שונאיו ומשאיר שם אחד. שמיר מציעה כי השם האחד שלא נמחה הוא מבקר התאטרון חיים גמזו, שהיה ידיד שהפך לאויב ופגע קשות בפרנסתו וברוחו של אלתרמן.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: תעלומת היהלום האבוד – במלאת 60 שנה ליציאתו לאור של הספר ‘חגיגת קיץ’ (AMR000511)