← חזרה למאמר „על הבלתי מובן בשירה”
פאריס ונאנסי
על המאמר
באחד הימים האחרונים של חודש אוקטובר 1929 השליכה האוניה "פרובידאנס" עוגן בנמל של מארסיי. אלתרמן ירד ממנה והמשיך בו ביום את המסע לפאריס ברכבת. בינתיים, באוניה, קשר קשרי ידידות עם חיים גמזו והם החליטו לעשות ביחד גם את הדרך לבירת צרפת. חיים ונתן, שניהם נולדו בשנת 1910 ושניהם למדו בגימנסיה "הרצליה". אמנם שם בבית-הספר לא היה כל מגע ביניהם וספק אם התראו פעם פנים אל פנים והחליפו דברים זה עם זה. הם למדו בכיתות שונות. גמזו היה מן המחזור הקודם, שסיים את לימודיו בשנת תרפ"ח (כזכור, נתן איחור להירשם ועל-כן למד בכיתה של תלמידים שהיו קצת צעירים ממנו). באוניה שהפליגה למארסיי נפגשו באקראי, כאשר פני שניהם מועדות לפאריס, ללמוד שם באוניברסיטה, אבל מאחר שנפגשו ובעלי עניין אחד היו - התרועעו ועשו יחד בימים ובלילות באוניה, בתנאים היפים לשני בחורים צעירים החייבים לקמץ בכל פרוטה. גמזו, שהיה רגיל מנתן במגעיו עם הבריות וחופשי ממנו במשא-ומתן, אירגן את העניינים ב"פרובידאנס" בצורה כזו, שגם הוא וגם אלתרמן פטורים היו מללון על גבי הסיפון, תחת כיפת השמים של אוקטובר שנעשו סתוויים וסגריריים ככל שהפליגו מערבה, ולבסוף עוד דאג לכך שיתפנה בשבילם מקום באחת הקאבינות של המחלקה השלישית. אחר-כך, בפאריס, שכרו חדר משותף בבית-מלון בקירבת הרובע הלאטיני, באחד מאותם בתי-מלון קטנים וזולים המצויים לרוב בסביבה זו והמשמשים סטודנטים עניים, אמנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם ועוברי-אורח לשעה קלה, הנכנסים ויוצאים עם אשה וד"ל. ב"הוטל ארמיטאג" היה להם חדר מרווח ובו מיטה אחת, רחבת-ידים כנהוג אצל הצרפתים; את המיטה הזאת חילקו לשתים על-ידי "פלושון" נוסף שהונח לאורכה ("פלושון" נקראת אותה כרית גלילית מיוחדת-במינה המונחת למראשותיה של כל מיטה צרפתית, ובן המקום, הרגיל אצל הכלי הזה - נהנה ממנו, ואילו הזר מתענה בגינו ומתקשה להסתגל אליו).
פרק רביעי מהספר "נתן אלתרמן - פרקי ביוגרפיה" - מנחנם דורמן (בעריכת דבורה גילולה) . הוצאת הקיבוץ המאוחד 1991
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
פרק זה מתוך הביוגרפיה שחיבר מנחם דורמן בוחן את שנתיים וחצי הלימודים של נתן אלתרמן בצרפת (1932-1929). דורמן מתאר את הגעתו לפריז, מגוריו המשותפים בבית המלון עם חיים גמזו, השתקעותו בנאנסי כסטודנט לאגרונומיה ב-Institut Agricole, וההשפעה התרבותית שספג מהקברטים, התיאטרון והמשוררים הצרפתיים (בודלר, ורלן, ויון). הפרק מפרט את תחילת פרסומו הלירי בכתבי העת "כתובים" ו"גזית", ואת הפולמוס הספרותי-אידאולוגי שנפתח מול אברהם שלונסקי ואביו יצחק אלתרמן סביב מעמדו של חיים נחמן ביאליק.
לקריאת תקציר מורחב
דורמן מציג ניתוח ביוגרפי ופואטי של תקופת צרפת והשלכותיה על ראשית יצירתו של אלתרמן: השנה בפריז והמגורים עם חיים גמזו (1930-1929): אלתרמן נסע באוקטובר 1929 באונייה "פרובידאנס" למארסיי ומשם לפריז. באונייה פגש את חיים גמזו והשניים שכרו חדר משותף ב"הוטל ארמיטאג'" ברובע הלטיני. אלתרמן למד מדעי הטבע בסורבון, אך ספג בעיקר את התרבות הצרפתית, שירת השאנסונרים בקברטים, וחיבורי פראנסואה ויון, בודלר וורלן. הלימודים בנאנסי והסמכה כאגרונום (1932-1930): בסתיו 1930 עבר לנאנסי ולמד הנדסה חקלאית ב-Institut Agricole, מתוך פשרה מעשית עם אביו כדי לרכוש מקצוע חופשי. הוא התגלה כסטודנט שקדן, נחבא אל הכלים וביישן, ששמר על דיסטנס והתרחק מפעילות פוליטית, אך הצטיין בכתיבת הומורסקות מחורזות להווי הסטודנטים. ב-6 ביולי 1932 הוסמך כאגרונום. צעדים ראשונים בדפוס והפולמוס סביב ביאליק: באפריל 1931 פורסם ב"כתובים" שירו הפומבי הראשון, "בשטף עיר", ששלח מנאנסי לאברהם שלונסקי. כששלח ב-1932 את הפואמה "קונצרט לג'ינטה" לכתב העת המתחרה "גזית" (בעריכת גבריאל טלפיר), קיבל מכתב גערה משלונסקי, ובתגובה שלח מכתב התוודות נרגש על חשיבות "כתובים" כבית ומשפחה עבורו. במרץ 1932 פרסם ב"כתובים" את מאמרו הפרוגרמטי הראשון "במעגל" (תגובה למאמר שלונסקי "מן הקצה אל הקצה"). אלתרמן יצא להגנת חיים נחמן ביאליק מול המתקפות של שלונסקי, והגדיר את היוצר כמורכב מ"משורר, נביא וחוטב עצים". מאמר זה עורר מכתב כאב וחרדה מאביו, יצחק אלתרמן, שהתאבל על המרחק שנוצר בין תפיסת עולמו לדור הצעיר.
שירים הנדונים במאמר
מתייחס לשיר
אנשים בהם דן המאמר
- חיים גמזו: כשותפו של אלתרמן למסע באונייה "פרובידאנס" ולמגורים ב"הוטל ארמיטאג'" בפריז (1930-1929), תוך תיאור הסתגלותם, עבודתם וביקוריהם בקברטים.
- אברהם שלונסקי: כעורך "כתובים" שקיבל את "בשטף עיר", כמי שנזף באלתרמן על משלוח שיר ל"גזית", וכנמען למכתבי ההתוודות והערכה של אלתרמן, לצד הפולמוס שניהל אלתרמן נגדו במאמר "במעגל" סביב יחסו לביאליק.
- חיים נחמן ביאליק: עקב הפולמוס סביב שירו "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם", הגנתו של אלתרמן עליו במאמר "במעגל", והמכתב הנוקב שכתב יצחק אלתרמן לבנו נתן עקב פציעת כבודו של ביאליק.
- יצחק אלתרמן: עקב מכתבו המרגש והכואב לנתן ממרץ 1932 בעקבות המאמר "במעגל", שבו עמד על הפער בין דורו המעריץ את ביאליק לבין דור הצעירים המבקר אותו, לצד דאגתו ללימודיו ולבריאותו של בנו.
- יצחק נורמן: כמי שהזכיר לשבח את אלתרמן, וכנמען למכתבו המפורט של אלתרמן מנאנסי (מאי 1932) על מהות האמנות וההשתייכות לחבורת "כתובים".

