נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „״הטור השביעי״ ו״טוהר הנשק״”

הקלריקל הקטן

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

במשך עשרות שנים הגיב נתן אלתרמן בשירים אקטואליים על מאורעות ועל סוגיות שבחיי היישוב והמדינה. השיר "הקלריקל הקטן" פורסם בעיתון דבר ביום 30.6.1944.

מתברר שאלתרמן כתב את השיר בעקבות אירוע מסוים שסופר עליו בעיתונות בסמוך לפרסום השיר: הוצאת ספר תורה מקיבוץ שער הגולן של השומר הצעיר, והחזרתו לטבריה. ואולם, המשורר אינו מזהה בשיר את האירוע המסוים או את מקום התרחשותו. הוא מסתפק ברמזים לכך שמדובר בקיבוץ: הסבא שבצריף, והחבר או החברים המרקסיסטיים. האירוע של הוצאת ספר התורה מן הקיבוץ אינו מוזכר בשיר כלל. זאת ועוד, הסבא בלבד הוא זה שמוזכר בשיר; מניין המתפללים – שהרי ספר תורה נקרא במניין - אינו מוזכר.

העיון בשיר ללא ידיעת הרקע העובדתי שהיה לנגד עיני המשורר מלמד כי זהו סיפור על שלושה דורות באחד הקיבוצים: ההורים שהם "חָפְשִׁיּיִם", דהיינו, חילוניים; הסב, שהוא שומר מצוות המתגורר בצריף נפרד, שם הוא מתפלל לבדו; ונכדו שנולד "חפשי בדיעות", ומשום מה השתרשה בו עוד בהיותו תינוק "נטיה חזקה קלריקלית".

הילד הקטן החל לתהות ולשאול את השאלות "הדתיות" הידועות, עד שהעז לשאול: "האם יש אלהים?". אלתרמן מדמה כאן כמובן את "הקרילקל הקטן" לאברהם אבינו, המאמין הראשון, אשר לפי האגדה הידועה "הכיר את בוראו" בהיותו ילד קטן מתוך התבוננות בגרמי השמים.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של מנחם פינקלשטיין מנתח את שירו הסאטירי של נתן אלתרמן "הקלריקל הקטן" (אשר פורסם במדור הטור השביעי בעיתון דבר ב-30 ביוני 1944). פינקלשטיין חושף את הרקע העובדתי ההיסטורי ששימש בסיס לכתיבת השיר: הפרשה המסעירה של החזרת ספר התורה מקיבוץ שער הגולן של השומר הצעיר לטבריה. המאמר מנתח כיצד הפך אלתרמן את הדיווחים העיתונאיים על כפייה חילונית לבלדה נוקבת השועטת כנגד שטיפת המוח המרקסיסטית, מביעה אמפתיה עמוקה לדור הסבים הדתיים, וממחישה את גישותיו השמרניות והמכבדות של אלתרמן כלפי המסורת היהודית.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתח מנחם פינקלשטיין את השיר "הקלריקל הקטן" מאת נתן אלתרמן, ומפענח את הרקע ההיסטורי והאידיאולוגי העומד מאחוריו: פינקלשטיין מפרק את הרבדים העובדתיים, הטקסטואליים והרעיוניים במאמר: ניתוח השיר והסאטירה: השיר מתאר זוג הורים חילוניים בקיבוץ ("חופשיים בדעות") שנולד להם ילד בעל "נטייה קלריקלית" השואל שאלות על בורא עולם (בדומה לאגדה על אברהם אבינו הקטן). ההורים המודאגים, הפועלים לפי תשובות מדעיות-מרקסיסטיות, חושדים כי הסב הדתי הדר בצריף נפרד הוא שהשפיע עליו. הסב נאלץ להישבע שלא דיבר עמו, ומתפלל בהסתר ובנשימה עצורה בתוך צריף אטום מחשש שמא יראהו הנכד עטוף בטלית. השיר נחתם בפרדוקס אוקסימורוני מבריק: המרקסיסטים מנסים לגדל ילד באינקובטור אידיאולוגי, אך "הם גדלו אפיקורסים, ברוך השם". הרקע העובדתי בעיתונות (יוני 1944): פינקלשטיין חושף את הידיעות בעיתון הצופה ובעיתון משמר על אודות "מעשה נורא בקיבוץ שער הגולן". הורי חברי הקיבוץ הביאו ספר תורה מטבריה כדי להתפלל במניין. חברי הקיבוץ לחצו עליהם להוציא את ספר התורה פן "ירעילו את נשמת ילדיהם ברעל הקלריקליזם". ההורים הבטיחו להתפלל בהסתר ("כאנוסים"), אך בסופו של דבר הוחזר ספר התורה לטבריה. מכתב הכחשה שהוחתמו עליו ההורים לא שכנע את אלתרמן, שכלל בגרסה המקורית בית על הדיו המסמיקה כדם בעת חתימת הסב. ממצאים מדו"ח ועדת הרבנים: הדו"ח החסוי של ועדת החקירה מטעם הרבנות הראשית (בראשות הרב ברונרוט) אישר את הלחצים הכבדים והפחד שבו היו שרויים ההורים, והצביע על תפקידו המרכזי של מזכיר הקיבוץ, יצחק ארדינסט (חסיד לשעבר שחזר בתשובה מאוחר יותר), בהוצאת ספר התורה. תפיסת המסורת אצל אלתרמן: המאמר מציג את עמדתו השמרנית של אלתרמן, אשר גילה אהדה רבה ל"יהודי הישן" ולמסורת. בטורים מאוחרים משנות ה-50 ("המועדון והחומה", "חופש הדעות והטלפיים" נגד גידול חזיר, "לא תקום מלחמת תרבות") יצא אלתרמן נגד כפייה חילונית, וקרא לרוב החילוני שלא לבעוט בכלים ששמרו על פיקדון האומה לאורך הדורות.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: הקלריקל הקטן (AMR000771)