נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „אקטואליה ופוליטיקה בשירי הזמר של אלתרמן”

אלתרמן, בן-גוריון ופוליטיקאים אחרים

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

אלתרמן מיעט בטוריו לכתוב על אישים. הייתה לו, ככל הנראה, רתיעה מכך. עובדה היא שמתוך למעלה מ-1,000 הטורים, הוקדשו לאישים ידועים רק כמה עשרות. בין האישים שאלתרמן הירבה לכתוב עליהם, באופן יחסי, היו דוד בן-גוריון, אברהם שלונסקי, יצחק שדה ודמות מפתיעה למדי: המשורר יעקב פיכמן: לא ביאליק, לא טשרניחובסקי, אלא דווקא פיכמן.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של מרדכי נאור (הלקוח מתוך הספר חיל ברוח) מנתח את יחסו של נתן אלתרמן לפוליטיקאים ולמנהיגי דורו דרך הטורים האקטואליים המחורזים שפרסם בדבר ובהארץ (רגעים, הטור השביעי). נאור מוכיח כי חרף רתיעתו הכללית של אלתרמן מכתיבה על אישים, הוא הקדיש טורים ייחודיים לדמויות מפתח – ובראשן דוד בן-גוריון (שזכה למספר הטורים הגדול ביותר), חיים ויצמן, משה שרת, לוי אשכול, דוד רמז וווינסטון צ'רצ'יל. המאמר מראה כיצד נעה כתיבתו בין הערצה והענקת אצטלה מקראית-היסטורית לבין ביקורת חריפה ושנונה.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתח מרדכי נאור את כתיבתו הפובליציסטית-אקטואלית של נתן אלתרמן המוקדשת למנהיגים ופוליטיקאים. נאור מפרק את מערכות היחסים והטורים המרכזיים במאמר: דוד בן-גוריון: המנהיג שזכה להכי הרבה טורים מאלתרמן. נאור סוקר את הטור הסרקסטי "בן-גוריון במצור" (1947, הגנה על תוכניתו החלוקתית), הטורים סביב פרישתו לשדה בוקר ("בן-גוריון בטרם צעד" – "גדול הכתפיים אשר לדור הזה", ו"אזרח מדינת ישראל"), הטורים לימי הולדתו ה-70 וה-75, והתייצבותו של אלתרמן לצדו ב"פרשת לבון". חיים ויצמן: זכה לשני טורים מרגשים לפני קום המדינה ("הכימאי והכינור" ב-1944, ו"קסם אישי או ויצמן בקונגרס" ב-1946), שבהם הכיר אלתרמן בקסמו האישי ובמשקל דבריו. משה שרת: יחסים מורכבים שידעו עליות ומורדות. שרת נפגע קשות מהטור "עם שחרור המנהיגים" (1946, תהייה על העסקה מול הבריטים בלטרון), ומביקורת אלתרמן על השילומים מגרמניה (1952). עם זאת, עם התפטרות שרת ב-1956 פרסם אלתרמן טור מעריץ ("פרישת שרת") שהביא להתפייסותם. לוי אשכול, דוד רמז ומנהיגים אחרים: אלתרמן שיבח את אשכול כשר אוצר ומתיישב ("המחרשה הגדולה"), הגן עליו לאחר מותו ב-1969, הספיד את דוד רמז ("אחד הבונים"), וידע גם לבקר את השרים שגדשו את יציע הכבוד במשחק כדורגל (1956). על צ'רצ'יל כתב בהערצה ("בזרוח הירח") וחזה בדיוק את נפילתו בבחירות 1945 ("מנהגי ההיסטוריה").

שירים הנדונים במאמר

מתייחס לשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: אלתרמן, בן-גוריון ופוליטיקאים אחרים (AMR000790)