המשורר מתרגם טלגרמות
על המאמר
מטרת רשימה זו היא לעסוק בפן העיתונאי של אלתרמן, כי זאת לדעת: לפני שנודע כמשורר מן השורה הראשונה כבר היה אלתרמן עיתונאי ועורך פעיל ומשנת 1934 (בהיותו בן 24 בלבד) ואילך ביצר לו מעמד שהתחזק והלך של מחבר טורים אקטואליים מחורזים, ששיאם היה "הטור השביעי" שלו.
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של מרדכי נאור סוקר את הפן העיתונאי המעשי בחייו של נתן אלתרמן, החל מצעדיו הראשונים בעולם הספרות והעיתונות בשנות ה-30 ועד לביסוס מעמדו כפובליציסט. נאור מראה כיצד אלתרמן, שהיה אגרונום בהשכלתו, עבד כעורך לילה ומתרגם מברקי חוץ בעיתונים "דואר היום" ו"הארץ" (שם תרגם טלגרמות מאנגלית במשך שמונה שנים), ואף שימש כ"אחראי" הרשמי של העיתון מול השלטון הבריטי. עבודה ז'ורנליסטית זו הזינה את כתיבת הטורים המחורזים שלו ("סקיצות תל-אביביות", "רגעים", ו"הטור השביעי") והפכה אותו לעיתונאי שטח רגיש ומעורב.
לקריאת תקציר מורחב
במאמר זה משרטט מרדכי נאור את הביוגרפיה המקצועית של נתן אלתרמן כעיתונאי פעיל ואיש מערכת, וממחיש כיצד עבודתו הז'ורנליסטית השפיעה באופן ישיר על יצירתו השירית-פוליטית.
נאור מפרק את שלבי התפתחותו של אלתרמן כאיש עיתונות:
ראשית הדרך והפרוזה הלירית: לאחר ששב מלימודי אגרונומיה בצרפת, זנח אלתרמן את החקלאות ועבר לעבודות עריכה ותרגום טלגרמות. הוא כתב בעיתונים "דואר היום", "הארץ", "טורים", ו"השער" החיפאי, וחיבר פרוזה פיוטית שזכתה לכינוי "עיתונאות לירית". בגיל 23 שימש כסגן עורך השבועון "קולנוע".
לידת הטור המחורז ומתרגם הטלגרמות: ביולי 1934 החל לכתוב את "סקיצות תל-אביביות" בחתימת "אלוף נון" ב"דבר". בעקבות סכסוך עבר ל"הארץ", שם עבד במשך שמונה שנים (1934–1943) כעורך לילה ומתרגם טלגרמות מאנגלית תמורת שכר צנוע, כשאת טורי "רגעים" (בחתימת "אגב") כתב ללא תמורה נוספת בין תרגום מברק למשנהו. בין השנים 1940 ל-1942 אף נרשם שמו בתיבת המערכת של "הארץ" כ"אחראי" הרשמי מטעם השלטון המנדטורי בזכות תוארו האקדמי.
המעבר ל"הטור השביעי" ושיטת העבודה העיתונאית: בתחילת 1943, לאחר שדורש העלאה בשכרו וסורב בידי גרשום שוקן, חזר ל"דבר" לחיבור "הטור השביעי" (בחתימת "נתן א."). נאור מבהיר כי איסוף החומרים לטוריו היה עיתונאי למהדרין: אלתרמן קרא עיתונים רבים ביום, יצא לשטח (כגון חופי הורדת מעפילים), ושילב בטוריו ידיעות, ציטוטים וכותרות מן העיתונות (כגון אמירתו של ויצמן שהובילה לשיר "מגש הכסף" או כתבתו של שבתאי טבת על דוד דנינו). בשאלון אגודת העיתונאים מ-1949 ציין אלתרמן במפורש את מקצועו כעיתונאי בעל ותק מ-1934.

