משוט בארץ עם נתן אלתרמן
על המאמר
אלתרמן הִרבה בשיריו לכתוב על נופי הארץ ועל מקומות. לא מעטים משירי-הזמר שלו הם מה שנהוג לכנות "שירי-מקום". כמה משירים אלה יכולים לסייע למדריך הטיולים בעבודתו.
"שיר העמק", הוא אולי הידוע מכל שירי הזמר של נתן אלתרמן, נקרא גם לעיתים על שם שורתו הראשונה: "באה מנוחה ליגעַ". שמו המקורי, ככל הנראה, היה "דממה ביזרעאל".זהו אחד משיריו המולחנים הראשונים של אלתרמן ומועד כתיבתו מחזיר אותנו לשנת 1934. אלתרמן היה אז בן 24 ומלחין השיר, דניאל סמבורסקי, היה בן 25. אל שני הצעירים האלה פנתה באחד הימים מרגוט קלאוזנר וסיפרה להם כי היא עומדת להפיק "סרט ציוני" על בניית הארץ, בשיתוף קרן היסוד. היא הזמינה אצלם ארבעה שירים לסרט, וכל אחד מהשניים, אלתרמן וסמבורסקי, קיבל שתי לירות על כל שיר.
הסרט, "לחיים חדשים", זכה להצלחה גדולה וכמוהו אף שלושה מארבעת השירים, ובראשם "שיר העמק". שני השירים המצליחים האחרים היו "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת") ו"שיר הכביש" ("הך פטיש עלה וצנח"). השיר הרביעי, על תל-אביב, נשכח.
"שיר העמק" הוא שיר-הלל להתיישבות היהודית בעמק יזרעאל, שראשיתה ב-1911, בהקמת מרחביה ושיאה בשנות העשרים, כאשר תוך פחות מעשור הוקמו יותר מ-20 יישובים – קיבוצים, מושבי-עובדים וגם עיר אחת (עפולה). העמק היה, ללא ספק, ליבו הפועם של המפעל הציוני.
הבית הראשון של השיר אמר:
בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְמַטָּה וּלְבָנָה מֵעָל,
מִבֵּית-אַלְפָא עַד נַהֲלָל.
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של מרדכי נאור מציג מבט גיאוגרפי-תרבותי על שירי המקום והנוף של נתן אלתרמן, שנכתבו כפזמונים וכשירי זמר מראשית שנות ה-30 ועד לשנות ה-60. נאור מראה כיצד הפכו שירים אלה לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי ולאמצעי עזר ייחודי להדרכת טיולים בארץ. המאמר סוקר את זיקתו של אלתרמן לעמק יזרעאל, לגליל, לצפת, לכפר סבא, ולשכונותיה השונות של תל אביב, ומבהיר כיצד שילב בהם סיפורי אהבה, הווי מקומי, ומורשת היסטורית.
לקריאת תקציר מורחב
במאמר זה עוקב מרדכי נאור אחר הגיאוגרפיה השירית של נתן אלתרמן, ומנתח סדרה של שירי זמר מפורסמים המעגנים אירועים, נופים וזהויות במקומות מוגדרים בארץ ישראל.
נאור מפרק את המקומות, השירים והרקע ההיסטורי במאמר:
עמק יזרעאל והגליל העליון:
"שיר העמק" (1934): נכתב עם המלחין דניאל סמבורסקי עבור הסרט הציוני "לחיים חדשים". השיר מפאר את ההתיישבות בעמק מבית אלפא עד נהלל, אך כולל בית שלישי דרמטי על יריות בשדות המזכיר את חוסר השלווה.
"ליל גליל" (1941) ו"אני מצפת" (1945): נכתבו לתיאטרוני "המטאטא" ו"לי-לה-לו" ובוצעו בפי אסתר גמליאלית ושושנה דמארי. השירים משרטטים מסלול נוף באצבע הגליל (אגם החולה/מי מרום, דן, הירדן) ומעצבים את דמות העלמה הצפתית הגאה והמסתורית.
השרון ותל אביב:
"טונגו כפר סבא" (1946): פזמון שהתבסס על סיפור אהבה אמיתי בכפר סבא בין מרים בודניק-שזיפי למשה בודניק, על רקע התנגדות האב וסגר מחלת הפה והטלפיים ברפת.
שירי השכונות בתל אביב: אלתרמן הקדיש פזמונים רבים לעולי תימן ב"כרם תימן" ("בכרם תימן", "בכרמי תימן"), לשכונת נווה צדק ("אלימלך"), ולשכונת הקווקזים בדרום העיר ("שכונת הקווקזים" מתוך המופע "צץ וצצה" ב-1969), תוך תיאור אריכות הימים וההווי של עוליה.
התיישבות חומה ומגדל:
"המגדל הראשון" (1936): נכתב עם מרדכי זעירא בעקבות העלייה על הקרקע של קיבוץ תל עמל (ניר דוד), שבו הייתה חברה אחותו של אלתרמן, לאה, והפך להמנון הקיבוץ.

