נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

נתן אלתרמן – משורר ההעפלה

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

נתן אלתרמן (1970-1910) הוכתר בכתרים רבים: משורר, מתרגם, מחזאי, פזמונאי, עיתונאי, מחבר טורים אקטואליים מחורזים. אנחנו מציעים להוסיף: משורר ההעפלה. באופן סמלי, הן ההעפלה המאורגנת והן שירו האקטואלי הראשון של נתן אלתרמן העוסק כולו בהעפלה לארץ, נולדו בקיץ 1934.

אלתרמן החל לפרסם את שיריו האקטואליים ב"תוספת ערב" של "דבר" ב-20 ביולי 1934. כבר בשירו הראשון, "ערב", מאותו תאריך, המתאר את תל-אביב של שעות הערב המוקדמות בצורה לירית, מופיע הבית הבא:

מֵעַל גַּבּוֹ פָּנָס קָרִיר

עוֹמֵד זָקוּף, בְּלִי מִי-לִי מַה-לִּי…

יָרֵחַ מִתְגַּנֵּב לָעִיר

כמוֹ עוֹלֶה בִּלְתִּי-לֶגָלִי.

"עולה בלתי לגאלי" היה מטבע לשון מקובל בארץ-ישראל, עוד לפני שהחלה ההעפלה המאורגנת. בגלל ההגבלות שהטילו הבריטים על העלייה היהודית לארץ, מצאו רבים דרכים כדי לעקפן: התגנבות יחידים בנמלי הארץ, גניבת-גבול מסוריה ולבנון, נישואים פיקטיביים עם בעל רישיון, ובראש וראשונה – כניסה לארץ באשרת תייר ו"היעלמות" בה לאחר גמר הביקור. בעיקר נודע גל התיירים הגדול שנותר בארץ בעקבות המכבייה הראשונה באביב 1932.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של מרדכי נאור מתוך ספרו הטור השמיני עוסק במקומה המרכזי של ההעפלה ביצירתו האקטואלית והלירית של נתן אלתרמן, המכתיר אותו כ"משורר ההעפלה". נאור מראה כיצד החל משירו המוקדם ב-1934 ועד לשנות ה-50 ליווה אלתרמן את המאבק הימי נגד הבריטים. המאמר סורק את תגובותיו השיריות לאירועי מפתח (ספינות "אוניון", "אסימי", "חנה סנש", "אקסודוס", מחנות קפריסין) וממחיש כיצד נע בין הומור סרקסטי נגד הצי הבריטי, זעקה מוסרית על מות ילדים, לבין אמפתיה עמוקה למעפילים ולבחורי ה"הגנה" והפלי"ם שהורידו אותם עלי שכם.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מנתח מרדכי נאור את יחסו העמוק והמתמשך של נתן אלתרמן למפעל ההעפלה, החל מראשיתו ב-1934 ועד לסיכומו הלירי בספרו עיר היונה ב-1957.
נאור מפרק את התקופות, הנושאים והשירים המרכזיים במאמר:
ראשית ההעפלה בטורים המוקדמים 1934–1939: עוד ביולי 1934 השתמש אלתרמן בביטוי "עולה בלתי לגאלי" בשירו "ערב". בספטמבר 1934 חיבר את שירו המלא הראשון על ההעפלה, "היינו כחולמים", בעקבות תפיסת הספינה "אוניון". באפריל 1939 פרסם את הטור החריף "בריטניה ואסימי" שבו טבע את המושג "חרפת אסימי", תוך הנגדה בין מעצמת-העל הבריטית לבין הפעלת כוחה נגד מעפילים חסרי ישע.
המאבק הדרמטי בבריטים 1945–1947: אלתרמן התייצב בחזית ההסברה השירית נגד גזירות "הספר הלבן" והצי הבריטי ("הסרטיפיקט האחרון", "מלחמת העם", "אבדות הבריטים", "ספציאליסטים", "הצי שלנו", "הארמדה האחרונה"). בינואר 1946 חיבר את שירו המפורסם ביותר בנושא, "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי", בעקבות הורדת מעפילי "חנה סנש" בנהריה, שבו פאר את נשיאת העם "עלי שכם". ב-1947 הקדיש טורים נוקבים לפרשת "אקסודוס" ("מלחמת אירופה תש"ז", "העם ושליחו", "מהו חג לאומי?").
ביקורת פנימית ומחנות קפריסין: אלתרמן ידע גם להפנות אצבע מאשימה כלפי היישוב על עמידה מן הצד ("ברכה פולד", "חלוקת התפקידים"). בנושא קפריסין חיבר את הסאטירה "קומזיץ בקפריסין" על גירוש צברים שהתחזו למעפילים בניצנים, וב-1949 פאר את עמידת המעפילים במחנות.
שירת ההעפלה הלירית בעיר היונה ותפקידו המעשי: בספרו עיר היונה (1957) חזר להעפלה בשירים ליריים ומורכבים ("מראה חוף", "סחר שוק", "שיר של מסע", "חופת ימים", "שיר של נרדפים", "עיר הגירוש", והפואמה "סיפור מלילה" על ליל וינגייט וברכה פולד). נאור חותם בעדותו של לוי שוורץ מאיש עליה ב', לפיה אלתרמן לא היה רק צופה אלא שותף מעשי שהתייעצו עמו רבות ואף קבע איזה ספינה תפליג ראשונה.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: נתן אלתרמן – משורר ההעפלה (AMR000801)