קפיטן אנסלדו, גיבור ההעפלה, חוזר לאיטליה
על המאמר
עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.
הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.
עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.
(נתן אלתרמן, "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי", 15.1.1946)
ב-28 באוגוסט 1945 נחתה בחשאי בחוף קיסריה ספינת עץ קטנה בשם "דלין", בפיקודו של רב-החובל האיטלקי-יהודי אנריקו לוי ועל סיפונה צוות ימאים איטלקי ו-35 מעפילים, ניצולי שואה. הייתה זו ספינת המעפילים הראשונה אשר הפליגה בתום מלחמת העולם השנייה מחופי אירופה לארץ ישראל. ה"דלין" חנכה את הנתיב הימי, אשר הפך לגשר על פני מים סוערים, בין ה-TERRA FERMA, אותו ביטוי איטלקי המתייחס ל"קרקע מוצקה" ומייצג הגעה לחוף מבטחים לאחר חציית האוקיינוס ובין ה- TERRA PROMESSA – החוף המקוּוֶה של ארץ ישראל.
איטליה, שזה עתה יצאה ממלחמת העולם השנייה הייתה אחד הבסיסים המרכזיים של ההעפלה היהודית ומנמליה יצאו בזו אחר זו אוניות מעפילים. הדבר היה בעקבות תהליכי-עומק שציינו את אלה מבין יהודי אירופה ששרדו את השואה. עם תום המלחמה החליטו למעלה מרבע מיליון יהודים, ניצולי השואה, לברוח ממזרח אירופה למרכזה ונעו בעיקר לכיוון מחנות העקורים בגרמניה, איטליה ואוסטריה. רבבות חצו את מעברי הרי האלפים המושלגים ונדדו לאורך המגף האיטלקי, בקוותם להגיע אל חופי הים התיכון ונמליו ומשם להפליג לארץ ישראל.
בדצמבר 1945 חתרה לעבר ארץ ישראל אוניית מעפילים קטנה, "חנה סנש", ששברה את המצור הבריטי על חופי הארץ והורידה את מעפיליה בחוף נהריה. הקברניט שלה (באיטלקית ה"קפיטן"), היה איטלקי בשם אנסלדו. בעת ההיא פורסם כי אנסלדו אמר דברים חמים במסיבה שנערכה לכבודו בארץ (הוא הורד עם המעפילים לחוף ולאחר זמן קצר חזר לאיטליה):
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של מרדכי נאור עוסק בסיפורו של רב-החובל האיטלקי קפיטן אנסלדו, פיקודו על ספינת המעפילים "חנה סנש" בדצמבר 1945, והשראתו על יצירת השיר המיתולוגי "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי" מאת נתן אלתרמן. נאור מתאר כיצד הפכו דבריו החמים של אנסלדו במסיבה בנהריה למוטיב מרכזי בזיכרון ההעפלה, וכיצד שמו של השיר והציטוט ממנו שימשו ככותרת לתערוכה מקיפה שאצרה רחל בונפיל במוזיאון ארץ ישראל. התערוכה, שהציגה את איטליה כגשר וכמקלט לניצולי השואה בדרך לארץ ישראל, נדדה בהצלחה רבה בערים מרכזיות באיטליה כגון מילאנו, רומא, לה ספציה ולצ'ה.
לקריאת תקציר מורחב
במאמר זה משלב מרדכי נאור בין פרק היסטורי במפעל העלייה ב' לבין מורשתו התרבותית והמוזיאלית של נתן אלתרמן.
נאור מפרק את התמות, האירועים והחיבור התרבותי במאמר:
ראשית ההעפלה מאיטליה וקפיטן אנסלדו: בעקבות תום מלחמת העולם השנייה ותנועת הניצולים ממזרח אירופה, הפכה איטליה לבסיס מרכזי ליציאת ספינות מעפילים. באוגוסט 1945 הגיעה הספינה "דלין" לקיסריה, ובדצמבר 1945 הגיעה הספינה "חנה סנש" לנהריה בפיקודו של הקברניט האיטלקי אנסלדו. במסיבה שנערכה לכבודו בחוף נשא אנסלדו נאום מרגש, שבו הבהיר כי הגעת המעפילים אינה נעשית תמורת כסף בלבד אלא מתוך שותפות אנושית עם ניצולי המוות וזכותם לעצמאות לחוף הים התיכון.
השיר האלתרמני והנצחתו: נתן אלתרמן נרעש מדבריו של אנסלדו וחיבר בעקבותיהם את הטור "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי" בעיתון דבר. מילות הפתיחה של השיר, "עננים על ראשינו, הרוח איתן", נחקקו כנכס צאן ברזל של מאבק ההעפלה.
התערוכה במוזיאון ארץ ישראל וגלגולה באיטליה: שבעים שנה מאוחר יותר, שימשו השיר ושמו כבסיס לתערוכה מקיפה שאצרה רחל בונפיל במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. התערוכה בחנה את תפקידם של מנהיגי המוסד לעלייה ב' באיטליה כמו יהודה ארזי ועדה סרני, את פרשת לה ספציה, ואת היחס החם של העם האיטלקי. בעקבות התעניינות בינלאומית וביקור נשיא איטליה סרג'יו מטרלה, הוצגה התערוכה החל מ-2018 במילאנו, רומא, לה ספציה ולצ'ה, והפכה לשגרירה תרבותית של הזיכרון ההיסטורי והיחסים בין המדינות.

