נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „המשורר והשואה”

רגעים של שנה חדשה

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

הטור הראשון אותו כתב אלתרמן בפתח שנה חדשה מספר על ראש השנה תרצ"ה (ספטמבר 1934) בתל-אביב. באותה שנה חלפה אוכלוסיית העיר על פני רף 100 אלף התושבים, ותל-אביב הוכתרה כעיר הגדולה ביותר בארץ. מבני הציבור, לרבות בתי הספר ובתי הכנסת, היו צרים מלהכיל את כל הנזקקים להם. כפתרון ביניים למחסור בבתי הכנסת גויס במרכז תל-אביב אולם קולנוע מוגרבי, שהפך בימים הנוראים למקום תפילה.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של מרדכי נאור מנתח שישה טורים אקטואליים-מחורזים שחיבר נתן אלתרמן לרגל ראשי שנה עבריים וכלליים בין השנים 1934 ל-1943. הטורים נכתבו בראשית דרכו העיתונאית, תחילה במדור "סקיצות תל-אביביות" בעיתון דבר ולאחר מכן במדור "רגעים" בעיתון הארץ, שם חתם בכינוי "אגב". נאור מוכיח כיצד שזר אלתרמן בין הווי החיים התל-אביבי, איסור עיריית תל אביב על נשפי סילווסטר, אירועי מלחמת העולם השנייה וההפצצות על העיר, לבין נבואות פוליטיות מדויקות על הצטרפות ארצות הברית למלחמה.

לקריאת תקציר מורחב

במאמר זה מציג מרדכי נאור עיון היסטורי-ספרותי בקורפוס טורי "רגעים" וה"סקיצות התל-אביביות" של נתן אלתרמן, תוך התמקדות בששת הטורים שהוקדשו לפתחה של שנה חדשה.
נאור מפרק את הטורים והאירועים לפי סדר כרונולוגי:
חתימה טובה ספטמבר 1934: נכתב במסגרת "סקיצות תל-אביביות" ב"דבר" לרגל ראש השנה תרצ"ה. השיר מתאר כיצד הפך קולנוע מוגרבי בתל אביב לבית כנסת זמני מול מחסור במבני ציבור, ומשתמש בדימויים מעולם הקולנוע כמו החלפת הזמרת הנקה אורדונובנה והכוכבים בתפילות, ופנייה לבמאי או ר'גיסור הגבוה לבקשת סוף טוב.
1 בינואר 1935: מתוך מדור "רגעים" ב"הארץ". השיר עוסק בשיטפונות החורף בתל אביב ובגזירת עיריית תל אביב שאסרה על בעלי האולמות לקיים נשפי סילווסטר מחשש להתייוונות.
1940 והבזק 1940: בטור "1940" מביט אלתרמן על המאה ה-20 שהגיעה לגיל 40 ותהה מי אשם בהידרדרותה לאסונות ולעפר ואפר. בערב ראש השנה תש"א באוקטובר 1940, בעקבות ההפצצה האיטלקית הקטלנית על תל אביב, פרסם את "הבזק", שבו תיאר הומוריסטית שיחה בין גרמני, איטלקי ויפני המסתבכים במלחמת הבזק שלהם.
אמריקה על הסף ספטמבר 1941: בערב ראש השנה תש"ב חזה אלתרמן במדויק כי ארצות הברית תזנוח את הניטרליות ותצטרף לבעלות הברית, תחזית שהתממשה כעבור חודשיים וחצי בהתקפה על פרל הרבור.
סיכום תקופה 1 בינואר 1943: הטור האחרון שפרסם אלתרמן ב"רגעים" ובעיתון "הארץ". השיר מתאר מורה עתידי הבוחן תלמיד על שמות מנהיגי הנאצים והפשיסטים ומעניק לו ציון לא מספיק, כשאורז המשורר מסכם בציניות כי לדור שחווה זאת, התקופה הייתה מספקת בהחלט. כעבור חמישה שבועות עבר אלתרמן ל"דבר" והחל לכתוב את "הטור השביעי".

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: רגעים של שנה חדשה (AMR000808)