נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „גייסות משולבים”

שירת נתן וחרבו של דוד

לקריאת המאמר המלא

יצירה או נושא

הטור השביעי

על המאמר

בעקבות מנחם פינקלשטיין, הטור השביעי וטוהר הנשק, נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011).

על המאמר

עטיפת ספרו של מנחם פינקלשטיין מציגה בתמונה ובמלל את גיבורי הספר: דיוקנו של נתן אלתרמן, שכבר אז אפשר היה להכתירו בתואר המשורר הלאומי של תקומת ישראל, ומכתב של דוד בן-גוריון, העומד בראש העם ובראש צבאו, המופנה למשורר בעקבות "על זאת" (שנכתב במהלך מלחמת השחרור), וכותרתו "אלתרמן היקר" (שם תואר שלא פוזר בנדיבות על ידי בן-גוריון). ביקורתו של נתן אלתרמן על הצבא שדוד בן-גוריון עומד בראשו, מתקבלת באהבה בבחינת "נאמנים פצעי אוהב", ומעוררת לפעולה.

היחסים המיוחדים האלה מהדהדים בעוצמה המוליכה אותנו כשלושת אלפים שנה אחורה לנתן ולדוד אחרים: נתן הנביא ודוד המלך. כזכור, לאחר מפגש בין דוד ובת-שבע שבעקבותיו מודיעה לו בת-שבע שהיא הרה, קורא דוד לאוריה מהחזית כדי להפגישו עם אשתו. לאחר שאוריה מסרב לרדת לביתו, דוד שולח את אוריה אל מותו בחזית, ונושא את בת-שבע לאישה. בשלב זה מופיע נתן הנביא, ומספר לדוד את המשל על "כבשת הרש". כאשר דוד מגיב בזעם על התנהגותו של האיש העשיר, מטיח בפניו נתן: "אתה האיש" (שמואל ב, יב), והוא משמיע כלפי המלך נבואות ענישה, שאותן מקבל דוד ללא עוררין.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: שירת נתן וחרבו של דוד (AMR000876)