נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „הבונים”

משה ליפשיץ

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

על משה ליפשיץ ורשימתו המרגשת של נתן אלתרמן לזכרו

על המאמר

בלא נטילת רשות, בלי שאול אם מותר לו ואם אסור, נוטל אדם לעצמו את הזכות הכבדה הזאת, לומר מלים אחרונות אחרי מיטתו של חבר. מלים אחרונות וראשונות, כי דברים הרבה אמרתָ לו, למשה ליפשיץ, רק תודה לא אמרתָ לו עוד. כי דברים הרבה ביקשתָ ממנו, רק סליחה לא ביקשתָ ממנו עוד. פניו העייפים והרחוקים אינם מחכים לזה. מעולם לא חיכו לזה.

מתוך 'במעגל', מאמרים ורשימות, תרצ"ב – תשכ"ח, הביא לבית הדפוס והוסיף הערות מנחם דורמן, הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1975. נדפס לראשונה ב'מחברות לספרות', שנה א', מחברת ב', ניסן ת"ש, אפריל 1940.

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: משה ליפשיץ (AMR000889)