נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „על תרגום לא מוכר של אלתרמן לשירי ליפשיץ”

צלקת הגאווה

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

סיפור מאת אלישע פורת על פגישה עם נתן המשורר התל אביבי

על המאמר

פעם אחת, בקיץ של שנת תי"ו־שי"ן־וי"ו נסעתי עם אבא לתל־אביב. אבא, איש סגור וגאה, יצא מגדרו לפני הנסיעה. הפגישה שהסדיר לו יהודה, ידידו הקרוב, עם נתן המשורר התל־אביבי המופלא, סיכלה את מנוחת־נפשו. הוא היה מתוח, נוח להתרגז ומיהר להתעצבן. וכשהעביר את כפו על לחי הילד שלי החלקה, לא ידע על מה הוא מעביר. וכשהחליק על שער הילד שלי, המתולתל עד לגעגע, לא הרגיש על מה הוא מחליק.

שירים הנדונים במאמר

מתייחס לשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: צלקת הגאווה (AMR000906)