נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לרשימת המאמרים

ההיסטוריה וחירות האדם

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

פרק עשרים ואחד מהספר 'שירה מול טוטליטריות' - הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן. 2003

על המאמר

תשובתו של אלתרמן לדילמה של 'הצלת האנושות' ב'שירי מכות מצרים' דומה לתשובותיהם של שני הוגים אירופיים גדולים בני זמנו, שניתנו פחות או יותר באותו זמן: קרל פופר בספרו הגדול החברה הפתוחה ואויביה (1945) וז'ן פול סרטר בספרו הקטן האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם (1946). פופר הוא, כידוע, מתנגדו החריף של ההיסטוריציזם – של התפיסה כי להיסטוריה יש תכלית, יעוד, קידמה. האומנם חייבת תפיסה כזו להוביל ליאוש או לניהליזם? תשובתו של פופר הפוכה: היא מטילה את כל כובד האחריות על האדם ומעשיו, על כל פרט ופרט.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: ההיסטוריה וחירות האדם (AMR000929)