נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „בשוכבו גווע”

מורשת האב

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

פרק 25 מהספר 'לא הכול הבלים והבל - החיים על קו הקץ על פי אלתרמן' , הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007

על המאמר

השיר 'קץ האב' הוא, להערכתי, אחד הגדולים והבלתי־נשכחים במכלול השירה העברית המודרנית. מעטים השירים שהצליחו לתפוס בצורה כה שלמה, בהירה ודרמטית את מהות האבהות, את תמציתה הערכית האנושית. עם זאת, תפקידו הפונקציונלי של השיר ביצירה טרם הובהר, כמדומני.

בכמה קוים ברורים, חטופים, כמו ברישום פחם מהיר מן החי, חד־פעמי ורוטט, הצליח אלתרמן בשיר זה לשרטט את דמותו של האב על רקע סצנת הפרידה שלו מהבת ברגעי חייו האחרונים, "בשכבו נטול־קול ומזור" על "מיטת הברזל" – סצנה דרמטית ומרגשת עד דמעות, כדמות אינדיבידואלית וארכיטיפית גם יחד, שרטוט ששוקעה בו, אל נכון, חווייתו האישית העזה של המשורר בסצנת פרידתו האחרונה מאביו, יצחק אלתרמן, שהלך לעולמו כשנה קודם לכן, בראשית פברואר 1939.

שירים הנדונים במאמר

מתייחס לשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: מורשת האב (AMR000938)