← חזרה למאמר „“שמחת עניים” כשירה היפנוטית”
איך לאלתר מן: שמחת עניים על פי עוזי שביט
יצירה או נושא
על המאמר
הופיע ב'דיוקן', 'מקור ראשון', י"א בשבט תשס"ח, 18 בינואר 2008
על המאמר
קשה להגזים בחשיבותה של סדרת-השירים 'שמחת עניים'. אם אמרתם שזו הנישאת בפסגות השירה העברית, נגעתם רק בחלק מהעניין. שכן 'שמחת עניים' של נתן אלתרמן, אותה יצירה חידתית אך צלולה כבדולח, מוזרה אך כאילו תמיד היתה פה, משתמעת לפנים רבות אך נוקבת לאין מפלט, "חֲלוּמה כַּנָּקָם וכואבת כַּגוף וצחה ככבשת הרש" (כפי שמתוארת שמחת העניים עצמה בשיר הפותח) – היא היצירה שיותר מכל יצירה אחרת אפשר לתארה כטקסט המגדיר והמייצג, אם לא המכונן, של המצב היהודי המודרני ושל התרבות הישראלית הציונית.

