← חזרה למאמר „שעתו היפה של אלתרמן”
לב אדם בלב מדבר
על המאמר
עיון מפורט מאוד ב'מערומי האש' לנתן אלתרמן
על המאמר
'מערומי האש', השיר הארוך ביותר ב'כוכבים בחוץ' (במספר השורות), מביא את החוויה הארצישראלית אל הקצה: אל האש החשופה של אדמת המדבר, הנאבקת בחמת רשפים באדם המנסה למצוא בה מים וחיים. זהו השיר המאיין, במפורש או בשתיקה, את כל עמודי התווך של האתוס של הספר: העלמה, השירים והדרך. בלב השיר מצוי משפט המפתח של האתוס הציוני האלתרמי: "באש נושק הפה אשר נקרע לקרוא לאדמה הזאת מולדת". במסגרת מבצע פייסבוק "כפית אלתרמן ביום" קראנו את השיר במקטעים זעירים, יום אחר יום, לאורך חודשיים וחצי של סתיו תשפ"א-2020, והצבענו על מגוון מסחרר של פלאי-פיוט המוכמנים בו. לפניכם רצף כפיות-העיון הגדושות, עם מבחר חלקי של תגובות המשתתפים.

