נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „על קו הקץ”

קנאת נצורים בין המצרים

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

קריאה יומית רצופה בארבעת שירי הפרק האחרון של 'שמחת העניים' במסגרת מדור הפייסבוק "כפית אלתרמן ביום"

על המאמר

"כוחם מעפר ועוניים עד עפר, וקנאת נצורים לא יכס העפר". הפרק האחרון של "שמחת עניים" הוא שיאו העלילתי, וגם מיצויו הטרגי והנשגב של שמה. החורבן הוא גם ראשית הגאולה, כשם שעל פי האגדה בט' באב נולד המשיח. ועל כן, "אולי פעם באלף שנה יש למותנו שחר". לקראת ימי בין המצרים של תמוז-אב תשע"ז ובמהלכם למדנו את השיר שורה-שורה ובית בית, תוך התבוננות עומק בכל ממדיו. לפניכם רצף ה"כפיות" היומיות המפרש את השיר, ומבחר מן הדיונים היומיומיים.

שירים הנדונים במאמר

מתייחס לשיר

מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: קנאת נצורים בין המצרים (AMR001112)