נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „בלי חשש מפני הזול”

חיוכו של אליפלט

לקריאת המאמר המלא

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

מאמרו של אריאל הירשפלד עוסק בהתפתחותם התרבותית והסגנונית של שירי הזיכרון והמלחמה בישראל מ-1948 עד שנות השמונים. המאמר משווה בין שירי תש"ח לשירי שנות השישים. שירי תש"ח, כמו שירי חיים גורי, התאפיינו בארכאיזם קלאסיציסטי, עידון, השגבה ומטמורפוזה מיתולוגית, שהסתירו את אימת המוות והעניקו לו תהילה. לעומתם, השיר "אליפלט" של נתן אלתרמן חורג ממגמה זו ומציע חשבון נוקב וחתרני עם אתוס הגבורה דרך דמות הגיבור התמים והילדותי. בשנות השישים חל שינוי, כפי שמתבטא בשירים כמו "מה אברך" ו"גבעת התחמושת", שהציגו השקטה, קיטש ובידור בימתי.

לקריאת תקציר מורחב

מאמרו של אריאל הירשפלד בוחן את שילוש הקשר בין שיר, זיכרון ומלחמה החל מהעולם העתיק (שירת דבורה, האפוס היווני והמיתולוגיה הנורדית) ועד לתרבות הישראלית. הירשפלד מראה כיצד התרבות הישראלית אימצה רטוריקה קלאסיציסטית וסמלים ארכאיים כדי לבנות זהות לאומית ולצקת ערך ושגב במדינת הלאום החדשה. בעוד שירי תש"ח המוקדמים, כגון שיריו של חיים גורי, השתמשו בטופוס המטמורפוזה המיתולוגית (הפיכת הלוחם הנופל לפרח) ובהשגבת הנופלים כדי להסוות את אימת המוות ולחבר בין השכול לבין עולם החולין והחיים, השיר "אליפלט" מאת נתן אלתרמן (נכתב כעשור לאחר תש"ח) חורג כליל ממודל זה.

אלתרמן מציע ב"אליפלט" חשבון נפש נוקב, מורכב וחתרני עם אתוס הגבורה התש"חי: הוא מנשל את הגיבור משררת הגבריות והבגרות וחושף את תמימותו וילדותיותו של החייל, שחייו נגזלו ממנו כמי שגוזל צעצוע מילד. הירשפלד מראה כיצד בשנות השישים נחלש הארכאיזם הקלאסיציסטי של תש"ח לטובת מגוון ז'אנרי אקלקטי וניסיוני. שירי תקופה זו פנו לכיוונים שונים: מצד אחד, השקטה, איפוק וסטואיות נפשית (כפי שמתבטא בשיריה של נעמי שמר, דוגמת "אנחנו שנינו מאותו הכפר"), ומאידך – כניסתו של הקיטש וההיתממות השקרית בשירי הלהקות הצבאיות והתיאטרון הבידורי (כמו "מה אברך" ו"גבעת התחמושת"), שהפכו את חווית האבל והזיכרון למופע בימתי ומנותק מאימת השכול האמיתית.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מתייחס ליצירה

אנשים בהם דן המאמר

  • חיים גורי: מוזכר כמשורר המפתח של שירי הזיכרון בתש"ח, ששיריו מעמידים את הציווי לזכור לצד המאבק בשכחה ובאדישות הטבע. משורר וכותב המילים של שירי הזיכרון והקלאסיקה "הרעות", "באב אל ואד" ו"הנה מוטלות גופותינו".
מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: חיוכו של אליפלט (AMR001242)