עומק ללא קץ
על המאמר
מאמרו של משה דור, שנכתב בעקבות פטירתו של משה דיין באוקטובר 1981, בוחן את דמותו השנויה במחלוקת של המצביא והמדינאי דרך זווית ייחודית ואישית: יחסו העמוק, המקורי והבלתי-אמצעי לשירתו של נתן אלתרמן. דור מציין כי לצד המחדלים והמשקעים הכבדים ממלחמת יום הכיפורים, התייחד דיין בהבנה אינטואיטיבית נדירה דווקא לליריקה האינדיבידואלית וההרמטית של אלתרמן, ולא רק לשירתו הציבורית-פלקטית. בהסתמך על דברים שנשא דיין במלאת עשור לפטירת המשורר ("עומק ללא קץ"), מדגים דור כיצד זיהה דיין בשירים "האסופי" ו"מיכל ומיכאל" את ממד התהום, העומק והאהבה הנמשכת מעבר למוות.

