הסער והפרץ שנכבשו
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של פרופ' דן מירון בוחן את התבטאויותיו הפרוזאיות המועטות של נתן אלתרמן בענייני שירה וארס-פואטיקה, אשר נכתבו ברובן בראשית דרכו בימי "כתובים", "טורים" ו"מחברות לספרות". מירון מסביר כי אלתרמן העדיף לשלב את הגותו הפואטית בתוך שירתו (במסורת ניאו-קלאסית כהוראציוס ובואלו) כדי להרחיב את גבולות השיר ולהימנע מפולמוסים חבורתיים. המאמר מנתח את ההתפתחות ממסתו "על הבלתי-מובן בשירה" (1933) ו"סוד המרכאות הכפולות" (1938) ועד למניפסט "סער ופרץ" (1940), שבו נפרד אלתרמן מן המרדנות המודרניסטית של שלונסקי וביסס אידיאל של קלאסיציזם מלוטש וכיבוש עצמי.
לקריאת תקציר מורחב
במסה העיונית "הסער והפרץ שנכבשו" (פורסמה במעריב, מרץ 1974), חוקר דן מירון את יחסו של נתן אלתרמן לכתיבה עיונית על השירה, ומנתח את המעבר שלו ממרדנות מודרניסטית לקלאסיציזם מאופק. מירון פותח בהסבר לשתיקתו היחסית של אלתרמן בפרוזה ספרותית (פחות מעשרה מאמרים לעומת מאות של שלונסקי): אלתרמן הטמיע את ה"ארס-פואטיקה" שלו בתוך ספרי שירתו כדי להשתלט באמצעות החרוז על תחומי הגות, לחבור למסורת הניאו-קלאסית (הוראציוס, בואלו, פופ), ולשמור על מעמד מחוקק שמחוץ לפולמוסי "המחניים" הספרותיים.
מירון עוקב אחר ארבע מסות המפתח המוקדמות של אלתרמן:
"במעגל" (1932) ו"על הבלתי-מובן בשירה" (1933): כאן מתגלה פער בין תיאוריה אקספרסיוניסטית ואנטי-מימטית לבין פרקטיקה ביקורתית המגוננת על שירו הפוליטי-רטורי של ביאליק ("ראיתיכם שוב בקוצר ידכם") בניגוד לעמדת מורו שלונסקי.
"סוד המרכאות הכפולות" (1938): מסה בוגרת המניחה את היסוד ל"שירים על רעות הרוח" ולעיר היונה, ובה טוען אלתרמן כי השפה הפיוטית תוכל לשחרר מילים לאומיות ("מולדת", "עם") מן המרכאות הכפולות רק כשהמציאות ההיסטורית תמלא אותן בתוכן חושי-גופני.
"סער ופרץ" (1940): המניפסט המכונן של כתב העת "מחברות לספרות" לאחר הקרע עם שלונסקי והתפצלות חבורת "טורים". בהישענות על אנלוגיה ל"שטורם אונד דראנג" הגרמני (גיתה ושילר), מכריז אלתרמן על תום עידן המרדנות החיצונית והמעבר להפנמת הוויכוח של היוצר עם עצמו, תוך יצירת יצירה בעלת שלמות אסתטית וגימור קלאסי מלוטש המזכיר את "הלכה ואגדה" של ביאליק.
אנשים בהם דן המאמר
- אברהם שלונסקי

