השיר 'מזימה' פורסם בקובץ ספרותי שבו השתתפה גם לאה גולדברג. הדובר בשיר מזמין אישה אהובה, הנשואה לגבר אחר, למסע משותף וארוטי, על גבי גמל, אל הירח. על כך משלמת האישה בחייה ומשאירה את שני הגברים (הבעל והמאהב) הלומי יגון. "זֶה שֶׁלֹּא חָלַם אֶת מַכְאוֹבֵי שְׂפָתֶיהָ; / מִי שֶׁלֹּא כָּאַב אֶת חֲלוֹמוֹת גּוּפָהּ, / אַל יָהִין לַדּוֹת מַבָּט מִתְלַהְלֵהַּ / אֶל אֲגַם עֵינָהּ הָעֲצוּבָה..." - ינואר 1933.
השיר '
חג האילנות' פורסם במוסף לילדים של עיתון 'דבר' ביום 10.2.1933. "רְאוּ שָׁנָה וְגַם שִׁפְטוּהָ – / מִי יָפֶה בָּהּ כָּאָבִיב?! / אִם אֶחָד יִשְׁאַל: - מַדּוּעַ? / מַה נֹּאמַר וּמַה נָּשִׁיב? –
השיר '
הראש הטוב' פורסם ב'הארץ' ביום 10.4.1933 . האוהב בשיר, מדמה את עצמו עורף את ראשו ומעניק אותו לידי אהובתו, אשר מקבלת את הראש הנאה כתכשיט. "כַּאֲשֶׁר יָרְדָה שָׁעָה רַבַּת מַרְגוֹעַ / כְּעַפְעָף יָפֶה, יָרוֹד וְהִתְאָרֵךְ, / הַיָּקָר מִכָּל רֹאשִׁי נָטָה לִנְגֹּעַ / בְּמִפְתַּן חַדְרֵךְ"
הניה זיסלה, שהייתה אהבתו של אלתרמן בתקופה זו, ציינה שהיא זיהתה את עצמה בשיר הזה.
השיר '
התפוח הישן' נדפס במוסף הילדים של 'דבר' ב-10.4.1933, צוין שהוא תרגום אך לא צוין המקור. ראו
מאמרה של פרופ' זיוה שמיר באתר זה.
בֵּין עֲנָפִים בְּמִטָּה יְרֻקָּה/ תַּפּוּחַ יָשֵׁן לוֹ שֵׁנָה מְתֻקָּה./ תַּפּוּחַ יָשֵׁן וּלְחָיָיו אֲדֻמּוֹת/ אֵין זֹאת כִּי טוֹב לוֹ, כִּי טוֹב לוֹ מְאֹד.
הרשימה '
קונכיות : ציור על פני החול' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב-8.5.1933 והיא רשימה על שפת הים של תל אביב. "מה פולט מתוכו הים בעת סער וגיאות? מה הוא גורף ומסתיר בין החולות, כשודד הטומן במאורתו את הגניבה? הערבים שחורי־הקיבורת יודעים את זה יפה."
הרשימה '
מן הקצה אל הקצה' נדפסה בעיתון 'הארץ 'ב-18.5.1933. היא נכתבה בעקבות שתי מודעות שפורסמו בעיתון 'הארץ' ביום 14.5.1933 (י"ח באייר תרצ"ג - ל"ג בעומר), אודות פתיחת בית-קפה עם תזמורת ג'אז ואודות הנחת אבן הפינה של בנין הישיבה הגדולה "בית יוסף".
את השיר '
מי ניפץ את האגוז?' תרגם אלתרמן מרוסית. השיר נכתב על ידי המשורר סטרמין' והתרגום נדפס במוסף לילדים של 'דבר' ביום 30.5.1933.
"מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה (מִכָּאן לֹא תִּרְאֶנָּה), צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת תְּעוּפֶינָה. מִדָּרוֹם צָפוֹנָה תָּעוֹפְנָה, עַל עָבִים וְרוּחַ תַּחְלֹפְנָה, הַמַּנְהִיג – רִאשׁוֹן לַכֹּל, בְּמַקּוֹרוֹ יֵשׁ אֱגוֹז גָּדוֹל.
עָיְפוּ הַצִּפֳּרִים, יָגְעוּ יָגוֹעַ, כַּנְפֵיהֶן הַרְחָבוֹת כָּשְׁלוּ מִנּוֹעַ. תָּקַע הַמַּנְהִיג תְּקִיעַת "חֲזַק!" מִמַּקּוֹרוֹ הָאֱגוֹז חָמַק."
הרשימה '
פרצופים והרהורים בין המפרץ וההר' נכתבה בעקבות המעבר הקצר של אלתרמן לחיפה כדי להשתתף בעריכת 'השער' אותו ייסד העיתונאי א' טריוואקס. היא נדפסה שני חלקים בעיתון 'הארץ' בימים
21.6.1933 ו-
23.6.1933 והיא מספרת על תלאותיו של הדובר המבקש לשכור חדר, ובתוך כך מתלונן על היתושים וסוקר את העיר בחיבה מהולה בבוז.
בשיר ללא כותרת ששורתו הראשנה היא "
ארמונות מקשה כתלו שולי רבוע" נדפס ב'טורים' ב-23.6.1933 ניכר שהושפעו עוד מהתקופה שאלתרמן שהה בצרפת, עם תמונת נוף עתירת סמלים ורמזים שבמרכזה ארמון ורסיי.
"אַרְמוֹנוֹת מִקְשֶׁה כָּתְלוּ שׁוּלֵי רִבּוּעַ, / כְּתֵבָה שְׁלוּחָה בְּחֶסֶד מֶלֶךְ רַב. / פַּנָּסֵי פְּנִינָה וְכַרְכֻּבֵּי זָהָב / בַּעֲדָיֵי מַזְכֶּרֶת־אֲהָבִים רִפְּדוּהָ."
הרשימה '
חטוטרת : איך אוהב הגבן את החיים ואיך נעשה לאוהב חיים' נדפסה ב'טורים' ב-23.6.1933. זוהי אלגוריה על המתחים שבין הסבל והאושר, הסטאטיות ןהדינאמיות של החיים. הגיבור הגיבן, נכסף אל אהובה, פוגש אותה, אך כאשר היא מגלה את מומו, הוא בורח ממנה לנדודים ללא תכלית. היחסים בין בני הזוג מייצגים את אפשרות האהבה עם חוסר היכולת לממשה
" חלקת־הים האמהית חלצה שד־מפרץ כחול־ורידים מתוך כתונת־חול צהובה, וחיפה נצמדה אליו כעולל טיפוחים. יונקת ואינה מרפה, יונקת ואינה שׂבעה."
השיר '
תלית חלומות' נדפס ב'טורים' 29.6.1933. זוהי בלדה המבוססת על אגדת טריסטן ואיזולדה, האוהב הקודר נושא את אהובתו הזהובה על זרועותיו ככוהן הנושא קָרבּן מִנחה אל המזבח. ("הַלַּיְלָה אֶשָּׂא בְּיָדַי הַקָּרוֹת / אֶת הוֹד הֲדָרֵךְ שֶׁהָיָה לְבָרוֹת / וְחֶרֶשׁ אֵלָיו אֲחַיֵּךְ"). הוא מודיע לנמענת, אישה צעירה הנחה מולו 'בשמלה אפרורית' כי הוא יספר לה עתה 'אגדה נושנה' שיהיה בה כדי להעסיק את דעתה בשעת השקיעה העגמומית.
השיר '
שיר בחרוזים אדומים' נדפס ב'טורים 29.6.1933 והוא מעלה רגשות קשים. הדובר בשיר מלא כעס ומשום כך חרוזיו 'אדומים' לוהטים. הסיבה לכעס הוא שהדובר יצא ריקם מלפני הגברת N, שבקירבתה הוא רוצה.
עֶרֶב. / עֶרֶב כָּזֶה: / כָּל הַכּוֹכָבִים כָּבוּ. / יָרֵח מִסְכֵּן וְרָזֶה / מְחַכֶּה לְ- rendez-vous
סקירה על ספרה של סיגריד אונדסט הנורבגית בתרגומו של ד' קלעי (הוצאת א"י שטיבל), שהוא סיפור על יחסי אהבה־שנאה בין ויוה ליוט, נודד־חייל־סוחר, לעלמה ויגדיס. אלתרמן מרגיש קירבה אל סיגריד אונדסט (כמו ליוצרים סקנדינביים נוספים) המיטיבה לתאר את קרב המינים בגילוייו האכזריים ביותר.
השיר '
בלדה מאת ויון למרגו השמנה' הוא תרגום שיר של פרנסואה ויון, משורר צרפתי מהמאה ה-15. השיר המתורגם נדפס ב'טורים' ב-21.7.1933. הדובר בשיר הוא הסרסור של מרגו השמנה, והוא אוהב אותה ומוכן לעשות כל דבר למענה עד אשר היא מגיעה למיטתם המשותפת ללא פרוטה.
"אָמְנָם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ. אֲנִי לָהּ עֶבֶד נֶאֱמָן. / הֲתִקְרָאוּנִי בִּגְלַל זֶה פּוֹשֵׁעַ וְאֱוִיל מִסְכֵּן? / רֹב חֲמוּדוֹת צוֹפֶנֶת הִיא, הַכֹּל בָּה מֶתֶק וּמִשְׁמָן, / עַל כֵּן חָגַרְתִּי לִכְבוֹדָה פִּגְיוֹן־אַבִּיר וְאַף מָגֵן. / בְּבוֹא אוֹרְחִים אֲנִי קוֹפֵץ. אֶת הַקַּנְקַן חִישׁ־קַל חוֹפֵן. / אֶל חָבִיּוֹת הַיַּיִן רָץ־דּוּמָם, בְּלִי רַעַשׁ רַב מִדַּי;"
השיר '
שיר צריך לנגן' נדפס בטורים ב-11.8.1933. בשיר זה מודגש העיקרון פיוטי, המבוסס על האמונה במהוּתה המוסיקאלית של השירה. הדגשת הצמידות בין מוסיקה לשירה תגבר ותלך ביצירותיו המוקדמות האחרות – עד ל"כוכבים בחוץ" ועד בכלל.
"מַה כֹּחֵנוּ כִּי נוֹשִׁיעַ? / מִי אָנוּ כִּי נִתְלוֹנֵן? / שִׁיר צָרִיךְ לֹא לְהַשְׁמִיעַ / שִׁיר צָרִיךְ רַק לְנַגֵּן!"
הרשימה '
לתרגום "יוליוס קיסר" מאת ו. שקספיר' היא סקירה וביקורת על מחזהו של ו' שקספיר בתרגומו של א"א ליסיצקי (הוצאת א"י שטיבל) שנדפסה ב-11.8.1933
"יצירות גדולות, הנקראות קלאסיות מפני הדר השׂיבה ויקר האמנות והערך האנושי־עולמי שלהן, – תרגומן חשוב בחיי עם ועם כגילוי ארץ חדשה. אם הלשון היא אמא, הרי לבה ודאי חרד מאוד למראה גיסות המלים היוצאות חוצץ במשטר ובקצב ובקול תזמורת… ואם הקורא הוא בן תרבות, כי אז מקדיש הוא לתרגום כזה ענין ורטט במידה לא־פחותה מאשר לאיזו התחרות בינלאומית."
הרשימה
'בסחרחורת : תמונות ופרצופים ממרכז מסחרי בת"א' נדפסה בעיתון "הארץ" ב-15.9.1933 והיא אוסף סיפורים מהווי תל-אביב של פשוטי העם, חיי המלאכה הזעירה, המסחר, המלווים בריבית וסרסורי הקרקעות.
"החום והאור עוברים לאט־לאט ברחובות, כמכונת "קמּביין" גדולה; קוצרים תלמי־צל ודשים אותם בלי רחם. כתמי־לקט ופסי־שיכחה נותרים רק מסביב לגזעי העצים ובצדי המדרכות. ּתל־אביב נהפכת לפליאז'ה רחבה, והבתים מוסיפים לשזף בשמש את גבותיהם־גגותיהם האדומים."
שיר הילדים '
בין תרצ"ג ובין תרצ"ד בא גד' נדפס במוסף לילדים של עיתון "דבר" ב- 15.6.1933. יותר מאוחר נדפס במחברות לספרות (1943) בשם 'האפרוח העשירי'. השיר הוא סיפורה של "ביצה שלא נולדה" ושנזקקה לעזרת האב הביולוגי, או לעזרת האב שבשמים, כדי שתצא אל אוויר העולם ואל אורו. גיבורה האנטי הֶרואי הוא אפרוח קט, המקופל בקליפתו, שחש שהוריו שכחוהו והוא מבקש בכל כוחו להעיר ולעורר, לפרוץ החוצה, להיחלץ מן הביצה ולהצטרף אל אחיו ואל בני דודיו האפרוחים המשתתפים בהכנות לקראת ראש השנה.
בַּבֵּיצָה יוֹשֵׁב אֶפְרֹחַ / קְטַן־מַקּוֹר וּצְהָב־נוֹצָה. / הוּא מַכֶּה בְּמַקּוֹרוֹ, אַךְ / אֵין מִפְלָט לוֹ וּמוֹצָא / "רַע לִי, רָע, / הַדִּירָה / אֲפֵלָה הִיא וְצָרָה. / הַךְ בְּעֹז, / הַךְ בְּאוֹן, / יֵש לָצֵאת מִן הַחֶלְבּוֹן!.."
השיר '
הוד אדישותנו' נדפס ב'טורים' ב-18.9.1933. הכותרת האוקסימורונית מרמזת על האירוניה של מצב הדובר בשיר. הוא שרוי בחדרו לעת לילה, מעשן וכותב שירים ואינו מצפה לניקוש עקביה של אהובתו, משום שהוא יודע מראש שהיא לא תבוא.
"אֵפֶר הַלַּיְלָה גָדֵל וְצוֹנֵחַ / סִיגָרַת הַזְמַן מִסְתַּלְסֶלֶת בַּלָּאט. / וְאֵין אָנוּ כְּלָל מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ / וְאָנו הָיִינוּ תְמֵהִים אִלּוּ בָּאת."
הרשימה '
אני והיא וכל הדברים' נדפסה ב'טורים' ב-18.9.1933 . ברשימה זו הדובר, השרוי בחדרו המסוגר, מצפה־לא־מצפה להופעתה של אהובתו, משליך את המצוקות שבליבו על החדר ועל 'כל הדברים' המצויים בו. המציאוּת נמדדת דרך מבטה של התקרה המשוכנעת שתחתיה רובצת תהום רבה.
"היא שָׁכבה על בטנהּ, שלשלה את חוט-החשמל למדוד בו את העומק הפעור מתחתהּ ומכֵּיוון שהחוט לא הגיע לשום מקום חשבה את עצמה גבוהה מכולם וראתה את חלל החדר כתהום רבתי, מבלי לדעת כי תהום עמוקה מזו, עמוקה עד קרקעית השמים, רובצת על גבה. אבל אני, ששכבתי אפרקדן על הספה הנמוכה, הרגשתי מעליי את כל גובהי הגובה"
השיר 'אתך בלעדיך' נדפס ב'גזית' ב- 1933. השיר מתאר למעשה את הדרך היחידה שבה יכול היה הגיבור האלתרמני של אותן שנים להיות עם האשה: הרחק ממנה
"עַל עַרְסַל גּוּפֵךְ גּוּפִי מִתְנַעֲנֵעַ, / טוֹב לִי וּמוּזָר לִי בִּלְעָדֵךְ לִהְיוֹת. / הַשָּׁעוֹן גִּמְגֵּם דְּבַר־מָה. אֲנִי יוֹדֵעַ, / הוּא רָצָה לוֹמַר: / - אַחַת אַחַר חֲצוֹת."
התברר שנעשה שינוי בשורה הראשונה, שזכה לפרסום מכיוון שנכלל בשיר שהולחן על ידי נורית הירש ובוצע על ידי יהורם גאון. "עַל עַרְפֶל גּוּפֵךְ גּוּפִי מִתְגַּעְגֵּעַ," על כך במאמריהם של
אברהם בלבן ושל
זיוה שמיר,
יהורם גאון (שירה)
השיר 'וריציה' נדפס ב'גזית' ב- 1933. השיר הוא וריאציה על שירו של יצחק קצנלסון 'יפים הלילות בכנען'. אך במקום יפי הלילות כנען בצינה רעננה ובשמיים טהורים בהירים, יוצר אלתרמן ניגודיות ("יָפִים הַלֵּילוֹת בִּכְנַעַן, / רְעֵבֵי אֲוִיר וַאֲבוּדֵי שָׁמַיִם") והמפגש עם נערת רחוב, שאת שירותיה הוא קונה ("הִנֵּה גַם אַתּ נִגְלֵית לִי עִם הַלַּיְלָה יַחַד, / עַל כֵּן קְנִיתִיךְ בִּזְהַב יָמַי הַמִּצְטַלְצֵל.")
השיר 'מנגד' נדפס ב'גזית' ב-1933 ובו חושש הדובר שהנערה, אותה הוא פוגש בבית קפה, תעזוב לבלי שוב. האווירה מזכירה את הימים של אלתרמן בפריז.
"הַחַשְׁמַל חוֹלֵם בְּעַין צְהֻבָּה / אֶת חֲלוֹם רֹאשָׁהּ הַקַּר וְהַזָּהוּב. / הוּא חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ: זוֹהִי מִין בֻּבָּה, / הַבֻּבָּה תֵּלֵךְ וְהִנָּה לאֹ תָּשׁוּב."
הרשימה '
פרשת אמין ("סטיה לירית")' נדפסה ב'הארץ' ב-16.10.1933 והיא מתארת ביקור בבית המשפט לשלום. באותו היום התקיים משפטו של אמין חמדי אלבורדוג׳אני הנאשם כי שלח ידו לקופה, בחנות תמרוקים, בזמן שבעל החנות פתח את הקופה להחזיר לו את העודף. ליבו של השופט נכמר אל מול בכיו של הנאשם, שלא ממש גנב מהקופה, והוא זיכה אותו.
השיר '
לבן וצהוב' נדפס ב'טורים' ב-27.10.1933. הצבע הצהוב מציין את הוויית הלילה של אור החשמל, זהו הלילה של ההפקרות. הצבע הלבן מציין את הבוקר של ההתפכחות והחרטה. האם מובילה את בנה שסרח אל ביתם ואל חדרו.
"הִנֵּה גַם הַבַּיִת. הַדֶּלֶת נִרְתַּעַת. / אֲנִי מִתְקָרֵב לִקְרָאתִי מִן הָרְאִי. / בַּחֶדֶר הָרֵיק דּוּמִיָּה מְרֻבַּעַת /
השיר 'היורה' נדפס במוסף הילדים של 'דבר' ב-13.11.1933.
יָפֶה הִרְבִּיץ הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן –/ כָּהֹגֶן! / אִישׁ לֹא חִכָּה, כֻּלָּם שָׁכְבוּ לִישֹׁן – / גְּבָעוֹת, עֵצִים וָאֳנִיוֹת עַל עֹגֶן. / יֶלֶד וְהוֹרָיו, / לֶחֶם וּשְׁמָרָיו, / בַּיִת וּתְרִיסִים, / בֶּגֶד וְכִיסִים, / עֵינַיִם וְלָשׁוֹן –/ כֻּלָּם שָׁכְבוּ לִישֹׁן.
המאמר '
על הבלתי-מובן בשירה' נדפס ב'טורים' ב-24.11.1933. מאמר המגיב למאמרו של אברהם שלונסקי הדן במאבק של "החדש" לבין "הישן" בספרות העברית או בין "צעירים" לבין "זקנים". אלתרמן מתייחס לשירה הבלתי מובנת וטוען שהיא אינה קיימת כלל, כמו שבספרות אין מובן ובלתי-מובן, יש רק אמנות וחוסר-אמנות.
" “נעֵר היטב היטב את הפאראדוֹכּס – אמר מישהו – ונָשר מעליו השקר, ובידך לא תישא אלא באנליוּת”. אם אפשר להתאים אימרה זו לכמה וכמה שירים בלתי⁻מובנים, הרי אפשר גם לשנותה קצת ולהגיד: “נעֵר היטב⁻היטב את השיר המובן, ונשרה מעליו הבּנאליוּת ובידך לא יישאר אלא השקר”. השירים הנ”ל, עם היותם שונים זה מזה תכלית שינוי, שייכים, איפוא, שניהם גם יחד, לסוג הבלתי⁻אמנותי, מורכבים משקר ומבּנאליוּת."
הרשימה '
גלויות מעמק הירדן' נדפסה ב'טורים' ב-8.12.1933. היא נכתבה בעקבות ביקורו של אלתרמן בדגניה א', בתרצ"ג, כאשר אחת הסיבות לביקורו שם היה רצונו להגיע לשם בעקבות אהובתו, עברייה שושני, ולשוטט אתה לאורך הכינרת
"רכס הרים נשען בגבו באופק הצפוני, פשׂק רגליו למזרח ולמערב, הניח בין ברכיו את צלחת הכנרת הכחולה וזלל מתוכה דייסה מתוקה של מים ושמש. רק מתי מספר ומתי סוד באו לראות במחזה הסעודה המלכוּתית.
שתי ה“דגניות” הפורחות, הבכירה והצעירה, ניגשו קרוב־קרוב, ישבו במתינות ובהדגשת ערך עצמי, סידרו את קיפולי שמלתן הפרדסית וחייכו, בשפתי גגותיהן האדומים ובשיני קירותיהן הלבנים, מבעד למניפות הפרושות של שדרות הברושים."
השיר מספר לילדים את סיפור הגבורה אודות המאבק לעצמאות ישראל תוך שימוש בסיפור ההיסטורי של חנוכה, אותו מחיה אלתרמן באמצעות מגוון כלי בית, על רקע של כיתה ריקה. החפצים הדוממים שבכיתה - כלי מטבח, כלי ניקוי, עציצים וכדומה, מוצאים עצמם באווירה מפחידה ולאחר ריב מילולי מחליטים על קיום "משחק חנוכה".
"זֶה הָיָה בַּחֲנֻכָּה, / הַיְלָדִים שָׁכְבוּ לִישׁוֹן, / הַכִּתָּה הָיְתָה רֵיקָה, / רַק הִבְהֵב עוֹד נֵר רִאשׁוֹן. / שֶׁקֶט, חֹשֶׁךְ, אֵין אָדָם. / כְּלֵי הַבַּיִת לְבַדָּם - / רָעֲדוּ כֻּלָּם בְּיַחַד / קְצָת מִקֹּר וּקְצָת מִפַּחַד..."
השיר '
הלאה' נדפס ב'טורים' ב-22.12.1933 עוסק בהתמודדות עם היעדרותה של האהובה ומנגנון ההגנה של הדובר העומד על הגבול בין הרמייה לאמת ("אוּלַי זוֹ אֶמֶת וְאוּלַי זֶה נִדְמֶה לִי") מדמיין את הבריחה שלו מהכאב ("אֵלֵךְ לִי פֹהּ וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת [...] כָּל צַעַד שֶׁלִּי יַעֲזֹב אֶת הַכֹּל")
השיר '
ערב אפור' נדפס ב'טורים' ב-22.12.1933 ובו הדובר נמצא הרחק מאהובתו, מנותק מן הקשר עִמה, כואב את הריחוק והניתוק ממנה והוא הוזה את הפגישה המחודשת, אך הוא יודע שגם פגישה זו תסתיים כפי שהסתיימה הפגישה הקודמת.
"אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אַיֵּה וְּבְאֵיזוֹ טָעוּת וַּמַדּוּעַ אֲנַחְנוּ עוֹד פַּעַם נִהְיֶה הַזֶּה וְהַזּוֹ שֶׁהָיוּ אָז"
השיר '
עץ הפלפל' נדפס ב'טורים' 22.12.1933. בניסיון החיזור אחר האישה, הדובר בשיר מציג עצמו כאדם שהוא לא רק פיקח, אלא דם מלא תשוקה וכוח, ("אַתְּ הֵיטֵב יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי פִּקֵּחַ, דְּעִי אֵפוֹא גַם זֹאת – אֲנִי חָזָק... וְאֵיךְ?"). אך יש אצלו גם החשש שעובדת היותו משורר תפגע בתדמית שהוא מבקש להציג:
"וְהָבִינִי עוֹד – אֵין רַע וְאֵין עָווֹן אִם / עִצְבוֹנִי נִרְגַּם בְּצֶלְצְלֵי חָרוּז. / לוּ יָדְעוּ כֻּלָּם לִכְתֹב שִׁירִים כָּמוֹנִי / לֹא הָיִית יוֹדַעַת אַתְּ לְמִי לָבוּז"
שיר 'הרכבת' נדפס בעיתוננו לילדים קטנים ב-22.12.1933.
"עַל פַּסִּים וְגַלְגַּלִּים / הַקְּרוֹנוֹת מִתְגַּלְגְּלִים / גַּלְּגַּל-גִּיל-גַּלְגַּל !// הָרַכֶּבֶת היא בַּרְזֶל, / לְעוֹלָם לֹא תִּתְקַלְקֵל / קִלְקוּל – קִלְקוּל קַל ! "
ברשימה 'מרלין דיטריך - האחת והכפולה' ("כלנוע", 29.12.1933) טווה אלתרמן את הרהוריו על הקולנוע והתיאטרון."בבתי הקולנוע האפלים יושבים המוני אנשים צפופים, זה ליד זה וזה מאחורי זה, שותקים במשך שתי שעות רצופות ומביטים כולם לנקודה אחת. העולם נתקפל בשבילם על פסת בד מרובע ונתן לכולם בבת אחת לכולם באופן אחד. מכונת הצלום בחרה את המראות, צרפה את הצרופים ועליהם רק להביט."
1934השיר 'מסכה פנימית' נדפס ב'טורים' ב-12.1.1934. זהו שיר באווירת קרנבל פורימי.
"קַרְנָבָל פָּרוּעַ מִתְפָּרֵץ הָרְחוֹבָה. / לִקְרָאתוֹ, מִפֹּה וְעַד לְמֵרָחוֹק, / תַּרְבּוּשֵׁי גַגּוֹת מִתְעוֹפְפִם לַגֹּבַהּ / וּכְבִישִׁים נוֹפְלִים לְהִתְפַּתֵּל מִצְּחוֹק."
אהבה, אהבה, אהבה! תכנית ל"ג של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 16.1.1934
- 'פזמון השליח' - רַבּוֹתַי, אֲנִי שָׁלִיחַ, / עֲבוֹדָה יֵשׁ עַד צַוָּאר. / אִם אֲנִי בָּחוּר מַצְלִיחַ, / יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר. / הָרַגְלַיִם, יָא חַבִּיבִּי, / זֶה הַכֹּל, זֶה הָעִקָּר, / כָּל הַיּוֹם הוֹלֵם לִבִּי בִּי - / רוּצָה רוּץ, הַזְּמַן יָקָר!
- 'אוהב ומבטיח' (הוא - אנגלי, היא – ארצישראלית) – "הוא: אַתְּ יָפָה, אַתְּ נֶהְדֶּרֶת, / נִשְׁמָתִי מַמָּשׁ נִגְזֶרֶת / לִגְזָרִים שָׁוִים. / אַךְ כָּל רַע עוֹד לֹא קָרָה לִי, / אָנֹכִי אָדָם נֵיטְרָלִי, / אֵין לִי עֲצָבִּים... / גֶ'נְטֶלְמֶנִים שֶׁכָּמוֹנִי, / בְּנֵי הַגֶּזַע הַסַּכְּסוֹנִי, / כָּכָה אוֹהֲבִים!"
הרשימה 'אזרחים' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 5.2.1934. אחת מהרשימות הראשונות על העיר תל אביב
" כתלי בית הקפה הסתכלו זה בזה מתוך השתוממות קפואה, מחוסרת כל יסוד הגיוני, ונראו אצילים ותפלים מאוד. הרעש הממולמל והמנוקש בערב־רב של שפתים וכוסות ושאר כלי בטוי וכלי מטבח לא נגע כלל ללבם המטוייח ולא הפריע בעד חלום געגועיהם הקהים ליום גאולה יפה ונאור, ליום שבו יוכלו גם הקירות לחיות כרצונם, לשכב, לרוץ, להתפרקד על דשא רך, או לערוך מסע מסביב לכדור הארץ."
המאמר 'צירופי דברים : לתערוכה של אליהו נוימן' נדפס ב'טורים' ב- 8.2.1934 ובו מעלה אלתרמן שאלות כלליות על אמנות הציור.
" ודרך אגב מותר לשאול את כל המחפשים בזיעת אפיים דרכים וסגנונות מקוריים, את כל המתלבטים הכרוניים בספרות, במוסיקה ובציור מי הטיל עליהם את העבודה המשונה הזו ולמי זה חשוב בעצם? "
הרשימה '
עיר ואם' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 15.2.1934 והיא מחולקת לחמישה חלקים שבהם מוצגים פניה השונים של העיר.
"סבלים תימנים מריצים לפניהם את עגלותיהם ודומים יחד אתן לקֶנגורוּ הנושאת את ולדותיה באמתחת כרסה." מעליות הביטון מטפסות כקופים זריזים על פיגומי הבתים."
השיר 'אבא נלחם לחופש' נדפס במוסף הילדים של עיתון 'דבר' ב-9.3.1934 ובו מזדהה אלתרמן עם הסוציאליסטים בעקבות מאבק הדמים הצבא האוסטרי.
"וְאַבָּא אָמַר עוֹד לִפְנֵי אֲשֶׁר מֵת: / סַפְּרוּ לוֹ לְהַנְסִי אֶת כָּל הָאֱמֶת. / אִמְרוּ לוֹ כִּי רַק בִּשְׁבִילוֹ, בֵּן יַקִּיר, / כָּרַעְתִּי לִפֹּל בְּגַבִּי אֶל הַקִּיר."
עוד על השיר ראו אצל חיים גורי (סרטון), עזה צבי
הרשימה 'עדלידע בתל־אביב'. נדפסה ב'כלנוע' ב- 15.3.1934. חתום: אלוף נון. אלתרמן יצא בפורים לסקור את אירועי העדלידע בעיר תל אביב
"כאשר התחילה מסתובבת הקארוסילה הקטנה שנתלתה על עמוד שבקרן אלנבי-נחלת־בנימין נעשה גם השוטר העומד מתחתה לצעצוע מתנועע של גן ילדים."
השיר '
טיול ידוע'. נדפס ב'טורים' ב- 30.3.1934 והוא עוסק במציאות של המשוטט הבודד, הפוסע במטרה ברורה ברחובות העיר בשעת ערב.
"אֲנִי חָשַׁבְתִּי: / - זֶה לֹא טוֹב... / אוּלַי לִבְרֹחַ מִבֵּיתִי? / וּכְשֶׁיָּצָאתִי אֶל הָרְחוֹב - / הָיָה כְּבָר עֶרֶב פִּיּוּטִי. // אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֵיךְ / מַצַּב הָרוּחַ מִתְהַלֵּךְ. / אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר עַל מַה / תַּחֲלֹם בַּלַּיְלָה כָּל עַלְמָה ./ וְחוּץ מִזֶּה הָיָה אֶפְשָׁר / לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ מְאֻשָׁר."
השיר 'יד נוגעת' נדפס ב'טורים' ב- 30.3.1934. השיר מתאר מתאר רוצח ונרצח, כאשר, באופן פרדוקסלי, הנרצח חש תחושה של קרבה אל הרוצח. שניהם בודדים וגלמודים בכרך הגדול אך ומרגישים דומים.
"אֲרֻבּוֹת נִצְּבוּ כְּסַכִּינִים בָּעֹרֶף. / עִיר גְּדוֹלָה שָׁתְקָה וְלֹא רָצְתָה לָמוּת. / שְׁנַיִם נִפְגְּשׁוּ בִּרְחוֹב לָבָן שֶׁל חֹרֶף, / הָאֶחָד בּוֹדֵד וְהַשֵּׁנִי גַלְמוּד. // פַּנָּסֵי הַגָּז דָּמוּ לִפְנֵי מָדוֹנָה. / מִסְּבִיבָם קָרְנוּ זֵרֵי הָעֲרָפֶל. / אָז אֶחָד הָרַג מִבְּלִי לִקְרֹא – הִכּוֹנָה! / וְאֶחָד נָפַל מִבְּלִי לְהִתְפַּלֵּל."
השיר 'כולנו' נדפס ב'טורים' ב- 30.3.1934. הדובר מנסה להגדיר את המשותף לו ול"כולנו". את חווית הצפייה בשמש השוקעת הוא משווה לפגישת אהבים, כאשר השמש מאכזבת את הירח.
"רַכֶּבֶת הַלַּיְלָה לָאֹפֶק הִגִּיעָה. / הָעֶרֶב אֶת מְּזְודֹותָיו כְּבָר הֵכִין. / הַשֶּׁמֶשׁ נִשְּׁקָה אֶת סַנְטֵר הָרָקִיעַ / וְכָל הַסַּנְטֵר נִתְלַכְלֵךְ בְּקַרְמִין."
הרשימה 'ראוה וראי (לצאת ״האוהל״ למסעו בחו״ל)' נדפסה ב'טורים' ב- 30.3.1934. בשנת 1934 יצא "אהל" למסע הופעות באירופה, כולל בפולין של לפני השואה. אלתרמן דן באמנות התיאטרון וכן במשמעות ההופעות בחו"ל בעת הזאת.
"צריף "האהל" (ישנם פַאראדוּכסים מילוליים שהם אקסיומות לבביות) רוצה ודאי להיות כעת רכבת, או אניה, או משהו ־על־גלגלים. לנסוע. בני־אדם היוצאים לדרך רחוקה מתמאגנטים ברגעי הפרידה וכל נסורת האהבות, השנאות וההערכות שנתפזרה מסביבם, מתקבצת אצל קטביהם ונהפכת לגוש אחד, שלם ומלוכד, של הרגשת היש הקיים, הקיים והעתיד להיעתק ממקומו, להיות חסר."
שנים אוחזין! תכנית ל"ד של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 28.4.1934
· דואט אנגלי־ערבי –" אנגלי: הַשָּׁנִים הֵן טוֹבוֹת, / לֹא צָרִיךְ לַעֲבֹד. / מוּסְטָפָה, מוּסְטָפָה, / מְנָת חֶלְקֵנוּ יָפָה! / זֶה נָעִים, אִיט אִיז גּוּד / אֵין פֹּה אַף אֳנִיָּה. / בּוֹא נֵצֵא בְּרִיקּוּד - / פִינִישׁ עֲלִיָּה!"
השיר 'ערב עירוני' נדפס ב'גזית' בחודש מאי 1934, עוסק בטיול ערב של המשוטט העירוני בו בולטת החלוקה הצבעונית של השקיעה המפצלת את המרחב העירוני לרובד הגבוה, אפוף ורדות וסומק, ולרובד הנמוך, הטובל בצבע הכחול של ראשית החשיכה.
שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגַּגּוֹת / אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְּמַטָּה / עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת / אוֹמְרוֹת לָעֶרֶב "לָמָּה בָּאתָ?"
[...]
שְׁקִיעָה וְרֻדָּה עַל סַף הָרְחוֹב / וּרְחוֹב כְּמִנְהָרָה שֶׁל תְּכֵלֶת / מִי שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַסּוֹף / יִרְצֶה לִבְכּוֹת מֵרֹב תּוֹחֶלֶת.
האגדה 'מלך הרמשים' עובדה ע״י נתן אלתרמן (כפי שהוא ציין) ונדפסה ב'כלנוע' ב- 31.5.1934. האגדה מתרכזת סביב דמותו של מאמן קרקס של חרקים ורמשים, המוצג לעיני העוברים ושבים ברחוב.
"המאמן הגדול של חיות הספורט הוא אדם קטן ומטושטש. זקנו דליל, פניו חוורים וכמושים, גופו רעוע, עניבתו פרועה תמיד ובגדיו אינם מצטיינים בנקיון. מכל מהותו העלובה בולטות ונחרתות בזכרון רק העינים. הן קטנות כקטניות וחריפות כפלפל, הן פקוחות ללא מנוח ומיישירות להביט כאילו היו עשויות זכוכית."
השיר 'משהו כחול, מאד כחול' נדפס ב'טורים' ב- 29.6.1934. השיר נכתב בחלקו בלשון נמוכה/רחובותית ובחלקו בלשון גבוהה. ועוסק בדמות המשוטט.
"בַּסִּמְטָה שֶׁלִּי יֶשְׁנֹו מָקוֹם שָׂמֵחַ / וְעָלָיו מֵרִיעַ שֶׁלֶט פַּח צָרוּד: / בְּתָכְנִית הַלַּיְלָה / א / בְּלִי יָרֵחַ / ב / גַּנֵּי שַׁלֶּכֶת / ג / פֶּרֶק – רוּת."
השיר 'ערב' (שיר א) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון". העיר תל אביב המצטיירת בהתחלה כשלווה ו"בנאלית" מתגלה בהמשך כחשופה לסכנות ומאויימת.
" הָרְחוֹב כָּחֹל כִּמְעַט מְאֹד. / שְׁקִיעָה בַּנַּלִית כְּמוֹ שֶׁלֶט. / עַל עַמוּדֵי הַמּוֹדָעוֹת -/ "הָאַהֲבָה בַּכֹּל מוֹשֶׁלֶת" // בַּזָּוִיּוֹת חַמְסִין גּוֹסֵס / לְפִי גְזֵרַת חֻקֵּי הַטֶּבַע. / חֲמוֹר נִדְהָם עוֹבֵר בְּנֵס / בֵּין גַּלְגַּלֵּי הַ-6 וְ-7."
השיר '
סרסור' (שיר ב) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-22.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"בִּמְרוּצַת עֶדְרֵי הָרְחוֹב, / בְּעָנָן כָּבֵד נִגְלָה לִי / רֹאשׁ פּוֹזֵל, כָּחֹל־צָהֹב, / כְּשֶׁדֶּבְר מַרְק שַׁגַּאלִי. // כּוֹבָעוֹ שָׁמוט לִשְׁמֹאל / וּזְקָנוֹ פּוֹרֵץ יָמִינָה, / זוּג רַגְלַיִם כְּמָחוֹל / וְיָדַיִם כְּטֻרְבִּינָה..."
הרשימה 'צבעי מים' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב-24.7.1934
"מכסה השמים הכחול כפןי על העיר הנקראת עברית וראשונה, סוגר עליה היטב, ללא פרצה או סדק, והיא, העיר, רותחת, קוצפת, מפרפרת ומגרגרת, מתפקעה מרתיחה ומקצף, כדוד גדול ומלא על גדותיו מרק ירקות, מעורבבים ומבולבלים בתכלית הבלבול והערבוביה."
השיר '
התנגשות' (שיר ג) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-25.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"פִּתְאֹם הַלַּיְלָה מִתְאַיֵּם, / הָרְחוֹב פּוֹלֵט שְׁרִיקָה חַדָּה / וְהַבָּתִּים עַל רָאשֵׁיהֶם / חוֹבְשִׁים כּוֹבְעֵי־פְּלָדָה."
השיר 'אל תתנו להם רובים' נדפס ב'טורים' ב-27.7.1934
"בּוֹאִי נָא אָחוֹת וּשְׁבִי לָךְ כָּאן מִנֶּגֶד, / פֶּן אֶחְדַּל לִנְשֹׁם וְאַתְּ גַּם לֹא תֵּדְעִי. / פֹּה, בְּבַיִת זֶה, מֵתִים כָּל־כָּךְ בְּשֶׁקֶט... / קַר לִי לְבַדִּי."
עוד על השיר ראו אצל חיים גורי (סרטון), זיוה שמיר, דן לאור (הרצאה) אלישע פורת
השיר 'מיותר' (שיר ד) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-29.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"קִיר אַחֲרוֹן מִתְנוֹעֵעַ. / הַחֶבֶל מָתוּחַ, מוֹשֵׁךְ, נֶהְדָּק. / בַּיִת גּוֹוֵעַ. בַּיִת גּוֹוֵעַ / בִּקְטֹרֶת אַשְׁפָּה וְאָבָק."
השיר ‘קשה להיות ים' (שיר ה) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-31.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"עוֹנַת הָרְחִיצָה בְּתָקְפָּה וְהוֹדָהּ. / בָּאִים וּבָאִים וּבָאִים... / הַיָם מִתְפַּקֵּעַ מֵרָב עֲבוֹדָה, / מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ בַּסְּלָעִים!"
השיר הולחן ע"י גרי אקשטיין ובביצועו.
השיר 'קולנוע' (שיר ו) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-2.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"חֹשֶׁךְ. הַיּוֹמָן מַתְחִיל – / הַשּׂוְּלָטן רוֹכֵב עַל פִּיל. / צֶ'מְפִּיוֹן אַנְגְּלִי קוֹפֵץ. / בֵּית־חֲרֹשֶׁת מִתְפּוֹצֵץ. / מַקְדוֹנַלְד לַחֶבֶר טָס. / שְׁנֵי סוּסִים זוֹכִים בִּפְרָס. / בְּשִׁיקַאגוֹ יֹבֶשׁ לַח. / יַפַּן מְנַסָּה תוֹתָח. / גְּבֶרֶת קַלִּילָה כִּדְרוֹר / מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. / אוֹר."
הטור 'מבלי להפריע' (שיר ז) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-5.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"הָעִיר מְזַמֶּרֶת בַּפַּעַם הָאֶלֶף. / עֵינֵי הַיָּרֵחַ נוּגוֹת. / אֶל חֵיק הָאַסְפַלְט מִתְיַפֵּחַ גּוּר כֶּלֶב. / הַסַּבְתָּא מוֹכֶרֶת עוּגוֹת."
השיר 'טלגרמות' (שיר ח) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-7.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"הַקָּפֶה הָיָה צָהֹב, לֵילִי וְרֵיק, / הָרְאִי חָשַׁב: - מַדּוּעַ כָּל דָּבָר עָקוּם בִּי? / זְבוּב נִדָּח יָשַׁב בְּשֶׁקֶט וּפִהֵק. / הַשִּׁעֲמוּם הִשְׁתַּעֲמֵם בְּפֻמְבִּי."
השיר 'שוק' (שיר ט) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-9.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"רֵיחוֹת דָּגִים דְּבוּקִים מְדַגְדְּגִים בַּחֹטֶם. / פִּגְרֵי פֵּרוֹת פּוֹרְחִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת הַבִּיב. / בָּרֶפֶשׁ וָּבאוֹר, בַּיֶּרֶק וּבָאֹדֶם, / שׁוֹצְפִים, קוֹצְפִים, קוֹפְצִים שְׁוָקַיִךְ תֵּל־אָבִיב."
השיר 'לזאת היה לא טוב' (שיר י) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-10.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"הָיָה הַלַּיְלָה שׁחֹור־זָהָב. / הָיוּ רוּחוֹת גְּדוֹלוֹת־כָּנָף. / הָיָה רָקִיעַ עַז וְחַם. / הָיְתָה גְוִיָּה עַל שְׂפַת הַיָם"
השיר 'אורח' (שיר יא) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-13.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"עֵת אֹפֶק הַיָם אֶת הָעֶרֶב גּוֹמֵעַ, / עֵת אִמָּא יוֹצֵאת עִם עֶגְלַת תְּאוֹמֶיהָ, / עֵת כָּל תֵּל־אָבִיב מִתְפָּרֶצֶת לָרְחוֹב, / אֶל גַּן פַּנָּסֵי הַחַשְׁמַל הַפּוֹרֵחַ, / לָנוּחַ, לִבְכּוֹת, לְזַמֵּר, לֶאֱהֹב... / אָז בָּא, אָז מוֹפִיעַ גַּם הוִא, הָאוֹרֵחַ."
השיר ‘התקהלות חוקית' (שיר יב) נדפס ב-15.8.1934 נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-15.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"כָּאן לֹא מִשְׁמֶרֶת פַּרְדֵּסִית, / לֹא הַפְגָּנָה וְלֹא מֵסִית. / לֹא מִשְׁאַל־עַם וּלֹא כִּנּוּס... / כָּאן מְחַכִּים לְאוֹטוֹבּוּס."
השיר 'מחנה הקיץ' נדפס בעיתון דבר (מוסף לילדים) ב- 17.8.1934
""בַּמִּזְרָח זוֹרֵחַ וֶרֶד / מְטַרְטֶרֶת חֲצוֹצֶרֶת / כָּל הַקֶּרֶת מִתְעוֹרֶרֶת - / אוֹר, אוֹר!"
השיר 'ותיק' (שיר יג) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-17.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"לֹא כָּל צִפֹּרֶת הִיא זָמִיר / וְלֹא כָּל יוֹם הוּא יוֹם כְּלוּלוֹת. / אוֹתוֹ הַיוֹם הָיָה... בָּהִיר. / בּוֹ נִפְגְּשׁוּ אָדָם וְעִיר / וְלֹא הִכִּירוּ זֶה אֶת זֹאת"
השיר 'קדימה... השבת' ' (שיר יד) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"סַבְתָּא שַׁבָּת, עֲמוּסָה מִּשָּׁנִים, / עֲלוַּפת צְעִיפִים וּמוּאֶרֶת נֵרוֹת, / חֲרִישִׁית כְּדַפֵּי סִדּוּרִים נוֹשָׁנִים / וּתְמִימָה כְּעֵינַיִם כְּשֵׁרוֹת."
השיר 'סמוקינג' (שיר טו) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-22.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"מוֹדָעוֹת אוֹמִרוֹת: - "הַצָּגַת בְּכוֹרָה". / כַּמָּה חֲלוֹמוֹת מַבְטִיחָה הָרַאמְפָּה! / כָּל נֶפֶשׁ נִדַּחַת יוֹצֵאת מֵחוֹרָהּ. / עֶרֶב נִשָּׂא וְרָם בָּא!"
השיר 'אזרחים לפי צלסיוס' (שיר טז) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-26.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הָעִיר גּוֹלֵשׁ / בְּפַּרָשּׁוּט. / בָּתִּים סוֹפְגִים אַמְבַּטְיוֹת אֵשׁ / עַד הִתְעַלְּפוּת. / מִכֹּבֶד גַּלְגַּלֵי מַכְבֵּשׁ / הַכְּבִישׁ גֹּועֶה וּמִתְפַּלֵּשׁ – / כְּפָר שָׁחוּט."
השיר 'השוטר ג'וני' (שיר יז) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-27.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
" בְּעֵרֵב קַיִץ מִתְקַטֵּר / בְּרוּחַ וְעָנָן וְיָם, / יוֹצֵא לוֹ ג'וֹנִי הַשּׁוֹטֵר / לְטַיֵּל כְּכָל אָדָם"
פרוספריטי תכנית ל"ה של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 28.8.1934
- 'פרוספריטי' – "יֵשׁ אוֹמְרִים – הַכֹּל אָבוּד, כָּל הָעוֹלָם קַפּוּט, / הַמֶּשְׁבֵּר אֵינֶנּוּ צַעֲצוּעַ. / רַבּוֹתַי, אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לָמוּת מֵרֹב פִּטְפּוּט, / מָה, מַדּוּעַ? מַדּוּעֶ? מַדּוּעַ?"
- 'אה, ציונה – סרנדה מפלגתית' - "ציונה: אַתְּ מוֹלֶדֶת מְקֻדֶּשֶת, / כָּמָּה לָךְ בָּכִיתִי... / וְסוֹף־סוֹף מִבַּעַד לָרֶשֶׁת / לִרְאוֹתֵךְ זָכִיתִי!"
- 'ג'וני אבא! ג'וני אמא!' - "חלוץ: אֵיזֶה אֹפֶל, אֵיזֶה לַיְלָה. / מַה לִּי פֹּה וּמִי לִי? / ג'וני: טְרָלָלַיְלָה, טְרָלָלַיְלָה, / טְרִילִילִילִילִילִי."
- 'אסקימו' – "מִי כָּמוֹנִי עוֹד יוֹדֵעַ / מָה מָתַי לְמִי דָּרוּשׁ. / בְּמוֹחֵנוּ יֵשׁ אִידֵאָה: / אֶסְקִימוֹ בְּרֶבַע גְּרוּשׁ. / כִּי אַרְצֵנוּ הִיא בּוֹעֶרֶת / וְהָאֶסְקִימוֹ קָרִיר / אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, / זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר..."
השיר 'ברלין - כרכור' (שיר יח) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-29.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"מְטַיֵל לוֹ צֶמֶד רַךְ. / הִיא עוֹלָה וְהוּא אֶזְרַח. / הִיא בַּת דּוָד וְהוּא בֶּן דּוֹד. / לִשְׁנֵיהֶם לָא טוֹב מְאוֹד."
השיר 'היינו כחולמים' (שיר יט) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-31.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"אֳנִיָּה כְּבוּיַת אוֹרוֹת / מוּל פְּנֵי הָעִיר. / רָקִיעַ זָר. סִירוֹת שְׁחֹרוֹת. / מַשַּׁק מָשׁוֹט זָהִיר."
השיר 'מחר הפתעות' (שיר כ) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-4.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"תֵּל־אָבִיב נוֹטָה לִשְׁקֹעַ. / עֶרֶב מִילְיוֹנֶר אֶת כָּל זְהָבוֹ הֵרִיק. / עִיר שְׁלֵמָה רָתְחָה בְּחֹם בְּקוֹל, בְּנוֹעַ, / וְעַכְשָׁו נִדְמֶה – הַכֹּל הָיָה לָרִיק"
השיר 'שיר הגיליוטינה' נדפס ב'טורים' ב-5.9.1934
"אֲנִי גְּבוֹהָה, רָזָה וּמִתְבּוֹדֶדֶת. / הַיּוֹם עוֹד נֶפֶשׁ לְפָנַי אֶת גֻּלְגָּלְתָּהּ הִרְכִּינָה. / הַיּוֹם עוֹד אֵם לְמַעֲנִי אֶת בְּנָהּ בְּכוֹרָהּ יוֹלֶדֶת. / אֲנִי הַגִּילְיוֹטִינָה."
השיר 'הבונים' נדפס בעלון 'היהודי הפשוט', מבטא חד-פעמי של התאחדות הארגונים בענפי המלאכה, התעשיה הזעירה והמקצועות החפשיים בארץ-ישראל, ראש השנה תרצ"ה 10.9.1934
"רַק הַבָּתִים שְׁקֵטִים עֲדַיִין. / רַק הֵם אֵינָם רָצִים בָּרְחוֹב. / רַק הֵם יוֹדְעִים, שֶׁהַשָּׁמַיִם / גְּדוֹלִים עַד אֵין רֵאשִׁית וָסוֹף."
השיר 'מלכֹּדת' נדפס ב'גזית' חוברת ה-ו'
"אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ עַד חוֹמוֹת הַבֹּקֶר: / עֲגָלָה עָמְדָה בְּלֵב שָׂדֶה אָפֵל. / קוֹל אוֹמֵר בַּלָּאט: / - הַתֵּר וְהַב מִסְפּוֹא. / - כֵּן . / שֶׁלֶג הַדְּמָמוֹת נוֹפֵל. נוֹפֵל. נוֹפֵל."
השיר 'חתימה טובה' (שיר כא) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-13.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
בתחתית הכותרת נכתב "הקולנוע מוגרבי הפך והיה בית־תפילה לימים נוראים / מן העיתון"
"בֶּן־אָדָם פּוֹשֵׁעַ, מִדְּרָכֶיךָ שׁוּב נָא, / כָּל הָעִיר חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה כָּעֵת. / מוּגְרַבִּי אַף הוּא שָׁכַח אֶת אוֹרְדוֹנוּבְנָה... / עַל חָזֵהוּ הַבֶּטּוֹנִי אֶגְרוֹפָיו מַכִּים "עַל חֵטְא"."
השיר 'מותר לומר' (שיר כב) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".
"הַיּוֹם דּוֹעֵךְ, / שְׁקִיעָה נִדְלֶקֶת. / אֲנִי הוֹלֵךְ / מְאֹד בְּשֶׁקֶט."
השיר 'סֻכָּתֵנוּ' נדפס ב'עתוננו לילדים קטנים', ב-23.9.1934
"קֶרֶשׁ, מוֹט, קֶרֶשׁ, מוֹט, / סֻכָּתֵנוּ בַּל תִּמּוֹט! / וָו אֶל וָו, קִיר אֶל קִיר, / מִי כָּאן בַּנַּאי מָהִיר? / שָׁמָּה רוּץ, הֵנָּה פְּנֵה – / סֻכָּתֵנוּ מַהֵר בְּנֵה!
עוד על השיר, ראו אצל זיוה שמיר
השיר 'שיר ערש' נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-29.9.1934. חתום: "אלוף נון".
"עֲצוּמוֹת עֵינָיו שֶׁל דָּנִי. / יוֹם גָּדוֹל הָלַךְ וְאֵין. / לַיְלָה, כְּעוֹלֶה חוֹרָנִי, / בָּא מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן."
השיר ‘בין זמנים' נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-6.10.1934. חתום: "אלוף נון".
"בַּלַּיְלָה הָרוּחוֹת קְרִירוֹת. / אִישׁ תֵּל־אָבִיב מֵכִין אֶת שְׁמִיכוֹתָיו. / בִּירוּשָׁלַיִם תַּמּוּ הַבְּחִירוֹת. / שֶׁקֶט. / סְתָו."
השיר ‘המלחמה' נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.10.1934. חתום: "אלוף נון".
"זֶה כְּבָר הִיא אוֹתָנוּ חוֹנֶקֶת / כְּסַעַר תָּלוּי בָּאֲוִיר. / הַשֶּׁמֶשׁ עוֹדֶנָּה דוֹלֶקֶת, / הָאֹפֶק מַשְׁחִיר וּמַשְׁחִיר."
המחזה 'סוף המסע' מאת ר"צ שריף תורגם על ידי אלתרמן מאנגלית וההצגה הוצגה ב"תיאטרון חדש" . הבכורה התקיימה באולם מוגרבי ביום 25.10.1934. על ההצגה ראו באתר זה.
השיר ‘שלום' נדפס בעיתון "הארץ" ב-2.11.1934 חתום:אגב
"פַּנָּסִים נָעִים בָּרוּחַ. / סְתָו נוֹהֵם זְמִירוֹת חַבַּ"ד. / בַּכִּכָּר תּוֹסֵס וִכּוּחַ / בֵּין הַנֶּגֶד וְהַבְּעַד."
השיר 'רחובות ושלטים' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת השיר ‘נקודות השקפה', חתום:אגב ב-7.11.1934
המחזה 'מקרים' מאת קורט גץ תורגם על ידי אלתרמן מגרמנית וההצגה הוצגה ב"תיאטרון חדש" . הבכורה התקיימה באולם מוגרבי ביום 7.11.1934. על ההצגה ראו באתר זה.
השיר 'אידיליה שקטה' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום: אגב ב-9.11.1934
השיר 'לילות כנען' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-13.11.193
השיר 'גשם' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-15.11.1934
לחן ושירה: רוני ידידיה
השיר 'רוכל' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-22.11.1934
הרשימה 'פרוזדורים : פולמוס בלוית זמר' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 22.11.1934
השיר 'ימימה והמהפכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-27.11.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר 'ערב סתו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-30.11.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר 'חייו של יוחאי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-3.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
עוד על השיר ראו אצל זיוה שמיר, ביצוע של אריק איינשטיין (לחן יצחק קלפטר)
השיר 'נשפי חנוכה בתכנית לאומית' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת המדור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-7.12.1934
השיר 'דור דור וחורשיו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-11.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר 'מחוץ לתיבת הרדיו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-14.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר 'דצמבר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-17.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
"הכל בסדר" תכנית ל"ו של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 18.12.1934
השיר 'ימימה בקולנוע' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-21.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר 'סערה, או, מלחמה של מעלה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-25.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר ' שלג לבנון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-28.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
השיר 'הפכים' הוא שירו של שארל בודלר אותו תרגם אלתרמן במועד לא ידוע.
"רַבַּת הַמָּשׂוֹשׂ, הֲיָדַעַתְּ אֶתַ הּפַּחַד, / הָרִיק וְהַיְלֵל, הַבּוּשָׁה וְהַדְּוַי, / וּמְגוֹר הָרָזִין בְּבַלְהוֹת לֵילוֹתַי / אֲשֶׁר יִסְחֲטוּ אֶת הַלֵּב כְּמִטְפַּחַת?.. / רַבַּת הַמָּשׂוֹשׂ, הֲיָדַעַתְּ אֶת הַפַּחַד?"
השיר 'הנפילה' הוא שירו של שארל בודלר אותו תרגם אלתרמן במועד לא ידוע.
"עֵת בְּרִיאָה פּוֹרַת־אוֹן, בְּאַוַּת הָעֲתֶרֶת, / הִמְלִיטָה יוֹם יוֹם אַדִּירֵי תִּינֹוקֹות, / כְּחָתוּל מִתְעַדֵּן אֵצֶל רֶגֶל הַגְּבֶרֶת / עִם בַּת נְפִילִים נִתְאַוֵּיתִי לִחְיוֹת."
1935
השיר '1 בינואר' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 1.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'לילה חדש' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 4.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'מלחמת התפוחים' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 8.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'דיאגנוזה' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 11.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
רוני ידידיה (לחן ושירה)
השיר 'אוז עירוני' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'בינתים' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 18.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'לאור הערב' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'גבור דורנו' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 27.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'עולה חדש' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 30.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'בלדה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 01.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'הדר הטבע', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'חדרה מנותקת', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 08.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'וכוח', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 12.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'ספר התלונות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'לילה שקט', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 19.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'זאת היא העיר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'רגע לירי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 01.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'הכל בסדר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'סרנאדה תל-אביבית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 08.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'בסמטא ירושלמית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 12.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'על סף הפורים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'שבויה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 27.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'רוחות אביב', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: לדעת חברי הממשלה האוסטרית יש הכרח בשירות־חובה בצבא. טלגרמה.
השיר 'רגעים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'אהבת צ'מפיונים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 07.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'חנניה, מישאל ועזריה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 10.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'הוספות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
רוני ידידיה וישראל גוריון (שירה. לחן: רוני ידידיה)
השיר 'מעשה חד-גדיה', נדפס בעיתון 'דבר', ב 17.04.1935 במוסף לילדים. חתום: אגב
השיר 'לקול התוף השקט', נדפס בעיתון 'טורים', ב 17.04.1935 במדור. חתום: אגב
השיר גנים כבויים', נדפס בעיתון 'טורים', ב 17.04.1935 במדור. חתום: אגב
השיר 'דונה קלארה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: עם סיום חגיגות הרמב"ם בקורדובה נערכה שם מלחמת שווקים. עתונות
השיר 'דבוק נכנס בכלה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: דגניה א' מודיעה כי אין בכוחה לשאת את טרדת האורחים המרובים. עיתונות
השיר 'פיראטים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'דצמבר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 03.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'טומי והמלך והסוויטהארט', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 06.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'הדרך להיסטוריה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 10.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'פליאז'ה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'עובדה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 17.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'לאבל חוזר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'רגע לילי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
"חגלידע" תכנית ל"ז של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 25.5.1935
הפזמונים של נתן אלתרמן בתכנית זו:
· 'פתיחה'
· 'שיר הכרטיסים'
· 'רומנס על הספסל' ('רינה'), להרחבה ראו אצל זיוה שמיר, ביצוע השיר ע"י יוסי בנאי ויונה עטרי
· 'מטאטא רחובות'
ראו על תכנית ל"ז: אליעזר לובראני
השיר 'תסביך', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'אורח עזוב', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'ראיון', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 03.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: "נורמנדיה", הגדולה באוניות העולם, הפליגה בפעם הראשונה מהאבר. עיתונות
השיר 'מן המרתף', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 06.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'דרך', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 11.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'עץ', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 14.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'שירת הצפור', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 19.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'אני יודע מה שלומך', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'קולריה רוסטיקנה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
אלתרמן תרגם את המחזה 'ליליאום' של הסופר היהודי-הונגרי פרנץ מולנר. הבמאי היהודי-וינאי הנודע, פרידריך לובה, הוזמן על ידי האהל לביים את ההצגה והוא גם שעיבד אותה. הגרסה העברית שהכין אלתרמן התבססה על עיבוד זה. הצגת הבכורה התקיימה ב-26.6.1935. ראו על ההצגה באתר אלתרמן.
השיר 'שירה אמתית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 30.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'מסע בוקר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'סיטרואן', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: סיטרואן, מי שהיה מלך האוטומובילים בצרפת. מת. עיתונות
השיר 'האבטומט', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 09.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'החתול והעור', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 12.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'טיול', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 16.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'כ' בתמוז', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'ירושלים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 23.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'סוף', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
השיר 'מקום היסטורי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'גלוית צלום', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.08.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'שעה לבנה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 09.08.1935 .
השיר 'גלויה כאילו מג'נבה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 24.09.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'הסתו החולה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 27.09.1935 במדור. חתום: נ. אלתרמן.
השיר 'מאין באות הבהלות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'היום', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 08.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'מתי סוף?', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 11.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'חג קולומבוס', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: בחג קולומבוס, בניו־יורק, נפלו תיגרות בין פאשיסטים ויריביהם, מסביב לפסל קולומבוס. מן העיתון
השיר 'החפירות בהעי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 18.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'הולדת הכרוז', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 23.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'השביתה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'על הגנבות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'סערה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'שחרית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 14.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'פקודה גרמנית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 20.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: לדרישת המיניסטר לתעמולה גבלס, אסרו על המכון היהודי בגרמניה להשתמש בלוח־השנה האזרחי. מתוך העיתון
אלתרמן תרגם מיידיש את מחזהו המוסיקלי של אברהם גולדפדן 'מכשפה' שכלל גם תרגום הפזמונים. הצגת הבכורה התקיימה ב-20.11.1935 באולם 'ישה חפץ'. ראו על ההצגה באתר אלתרמן.
השיר 'אחרי השעור', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: פרצו מהומות אנטישמיות בפקולטה הפילוסופית... מן הידיעות
השיר 'אכזוטיקה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'מעשה בתרנגולת', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 04.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: הם זרקו מאות פצצות על הגיבור והרגו תרנגולת. מידיעות החבשים
השיר 'מערכה ראשונה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 08.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'אספת בחירות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 10.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'נוף', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 12.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
השיר 'עצבים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 20.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: בשמעו את קול הרעם אתמול בבוקר נבהל ה' א. ברחוב שינקין ונפל מכסאו. רגלו נקעה. כרוניקה
"שמע קולנו (עיתון ערב חדש)" תכנית ל"ז של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 21.12.1935
הפזמונים של נתן אלתרמן בתכנית זו:
· 'מטעם המערכת'
· 'טלגרמות! טלגרמות!'
הרשימה 'זכרונות מן העתיד הקרוב', נדפסה בעיתון 'הארץ', ב 27.12.1935 . חתום: נ. אלתרמן.
השיר 'תערוכת האפנה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 30.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב
1936
השיר 'מול מודעת היריד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'חג הפרסים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מאה שנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "לַזָּקֵן אַלְחָסוֹב, בְּמוֹשַב־זְקֵנִים שֶׁל תִּל אָבִיב מָלְאוּ מֵאָה שָׁנִים"
השיר 'בלדה על חנא' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הרכבת התחתית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מאה ימים ליריד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'לחיים חדשים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.1.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'עוד פסז'יר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.2.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: "ברכבת ההולכת לחיפה נולד ילד" מן העיתון.
השיר 'הים הסוער' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.2.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב.
השיר 'פרעה והרפורטר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.2.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: "בלוקסור נמצאו קברות חדשים" מן העיתון.
השיר 'שיר ערש לעדלידע' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.2.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בשל המצב החמור באירופה, ובשל שיקולי תקציב, החליטה עיריית תל אביב שלא לקיים חגיגות פורים מפוארות ולהסתפק בחגיגה צנועה לילדים.
השיר 'התחרות של כדורגל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.2.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'שיר עם סימנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.2.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'שני ימי חמסין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.3.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "שמעון ולוי אחים"...
השיר 'טרגדיה בבגד ים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.3.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "גנבה על הפליאז'ה" מן העיתון
השיר 'קיוסק' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.3.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מוכר הירקות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.3.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'בין ההפכים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.3.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מקרה בודד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.4.1936 במדור 'רגעים. חתום:אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "כמה עולים מפולין יצאו משער הנמל. בדרך נפתו למראה ערבים זוכים בכסף מאת קוביוסטוסים ערבים. העולים ניגשו גם הם לשחק...". מן העיתון
השיר 'דניאל פרסקי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.4.1936 חתום:אגב
השיר 'הקופה ממרחביה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 15.4.1936 במדור 'רגעים. חתום:אגב
השיר 'הלשון והשלט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.4.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מה דורשת עיר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.4.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'זוית של פרוור' נדפס ב'גזית' באפריל 1936.
להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא את השיר), רוני ידידיה (הלחין ושר)
השיר 'האם השלישית' נדפס ב'גזית' באפריל 1936.
להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, שלמה ארצי (ביצוע השיר המולחן) להקת גייסות השריון (ביצוע השיר המולחן)
השיר 'חיוך ראשון' נדפס ב'גזית' באפריל 1936.
להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, נחום היימן (לחן ושירה)
השיר 'שני שירים: א. הורגי השדות; ב. ברית בין הבתרים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 8.5.1936
השיר 'היום תהלוכת בעלי-החיים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.5.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מקדש לרכבת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.5.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'יום הים בתערוכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.5.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מסמר העונה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.6.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הקטר והעיר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.6.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן:"תחנת רמלה בוטלה" מן העיתון
השיר 'תפילת הטלפון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.6.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הרחוב הגדול' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.6.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
לחן ושירה: רוני ידידיה
השיר 'למלחמת הקמץ והצירה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.6.1936 במדור 'רגעים. חתום:אגב
חלום ליל כנען תכנית מ' של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 24.6.1936
השיר 'רגע שקט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.6.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
לחן ושירה: רוני ידידיה
השיר 'במחנה הפליטים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.7.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הרע מכל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.7.1936 במדור 'רגעים. חתום:אגב
השיר 'מחוסרי עבודה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.7.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: ("מחובת המו"לים לדאוג למחוסרי עבודה שלהם... "באסיפת הסופרים)
השיר 'עלילות גלגמש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.8.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'לאור המציאות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.8.1936 במדור 'רגעים. חתום:אגב
השיר 'שיחה דיפלומטית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.8.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: (ראש ישיבת "עץ חיים" נתקבל לראיון על ידי ליטבינוב, הקומיסר הסוביטי לענייני חוץ. – מן העיתון)
השיר 'גדי משורין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.10.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר ' "חג הנצחון" ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.10.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'קסמי אורינט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.10.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'לילה בנמל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.10.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר '"לשוננו לעם"' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.11.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הועדה מסיירת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.11.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'לסכסוכים בנמל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.12.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'שלום, שלום' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.12.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'שאלה פרנציפיונית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.12.1936 במדור 'רגעים. חתום: אגב
1937
השיר 'לפני החלק השני בועדה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.1.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מהרו אל מניות הנמל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.1.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'היכל המשפט בתל-אביב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.3.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'נשף ספרותי-אמנותי (דין וחשבון יבש)' נדפס 'בתשע בערב' ב- 11.3.1937
השיר 'על חטא שיסוי והסתה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.3.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור
השיר 'אורות מאופל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.3.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'חול המועד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.3.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'ברכה לפתח-תקוה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.4.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'שעה היסטורית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.7.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'ימי הענבים (בעקבות הכרוז של הועד החקלאי)' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.7.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'אמני המכחול' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.7.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'המיל הששי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.8.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'ציריך והנאצים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.8.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'עשירית השקל לגולגולת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.8.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'עונת המכתבים והנסיונות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.9.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת נכתב: ("נסיון לשוד על קבר ר' מאיר בעל הנס") מן העיתונות.
השיר 'סיכויי מזג האויר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.10.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת נכתב: ("איזור לחץ נמוף מכסה את הים התיכון ומשׂתרע גם לעבר עירק" הודעה מיטיאורולוגית).
המחזה 'הבית על הגבול' נכתב על ידי המחזאי הגרמני קארל שנייהר ואלתרמן תרגם אותו מגרמנית. הצגת הבכורה נערכה באולם "ישה חפץ" ב- 19.10.1937
השיר 'רגע פולני' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.10.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'סוגיות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.11.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מגדל החנוכיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.11.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
"היינו כחולמים" תכנית מ"ד של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 30.11.1937
· 'פתיחה'
· 'הן - לאו'
· 'פזמונו של האנגלי'
· 'פזמון הזקן'
השיר 'תהלוכת הצבא בתל־אביב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.12.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'רוסיה בוחרת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.12.1937 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'בלילה שכזה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.12.1937 במדור 'רגעים. חתום:אגב. בתחתית הכותרת נכתב: "אומרים שממשלת יאפאן החליטה לשדר תכנית בערבית" – מן העתונות.
1938
השיר 'עוד חוזר הניגון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.1.1938 . מצוין כי שלושת השירים שנדפסו יחד הם מתוך ספר שנמסר לדפוס בהוצאת "יחדיו". לא צוין שזה הספר "כוכבים בחוץ".
- להרחבה ראו אצל
דן מירון,
דן לאור (הרצאה),
צור ארליך,
יוסי בנאי (קורא)
ביצועי השיר באתר אלתרמן
השיר 'הרוח עם כל אחיותיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.1.1938
להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך, זהרירה חריפאי (קריאה)
הידיעה הראשונה על הופעת הספר 'כוכבים בחוץ' הופיעה ב'דבר' ב-18.2.1938.
הספר 'כוכבים בחוץ'
הספר מחולק לארבע חטיבות (פרקים):
חטיבה א׳
- עוד חוזר הניגון - להרחבה ראו אצל דן מירון, דן לאור (הרצאה), צור ארליך, יוסי בנאי (קורא) ביצועי השיר באתר אלתרמן
- פגישה לאין קץ – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא), חוה אלברשטיין (שירה. לחן – נעמי שמר). ביצועים נוספים של השיר באתר אלתרמן.
- הרוח עם כל אחיותיה - להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך, זהרירה חריפאי (קריאה)
- ערב בפונדק־השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
- כפה אדומה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, רוני ידידיה (לחן ושירה)
- יום פתאומי - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- אל הפילים - להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך, יוסי גלובינסקי (הרצאה)
- מזכרת לדרכים - להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך
- הדלקה - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך
- הנאום - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך
- הלילה הזה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- שיר על דבר פניך - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- מעבר למנגינה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- ירח - להרחבה ראו אצל: הערות של נתן זך על גבי השיר, צור ארליך, יוסי גלובינסקי, מגזין הספרנים, יוסי בנאי (קורא), עדנה גורן (שירה. לחן: נחום היימן)
- סתו עתיק - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- כנור הברזל - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, צילה דגן (שירה. לחן - נחום היימן)
- השיר הזר - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, אקי להב, יוסי בנאי (קורא), יעקב הולנדר (לחן ושירה), דודו זכאי (שירה. לחן: אורי קריב)
- שדרות בגשם - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, אקי להב, יזהר כהן (שירה. לחן – נחום היימן)
- בית ישן ויונים - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי גלובינסקי
- עד הלילה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, עמית פוזננסקי (לחן ושירה)
- חיוך ראשון - להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך
- עוד אבוא אל ספך - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, ניצה קרייתי (שירה, לחן – עידית חכמוביץ')
- ליל קיץ - להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך, אורי הייטנר, יוסי בנאי (קורא), נתנאלה (שירה. לחן: מתי כספי) אורה זייטנר (שירה)
- קול - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- הסער עבר פה לפנות בקר - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- רועת האוזים - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- איגרת - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסף אורן, זיוה שמיר , יוסי בנאי (קורא)
חטיבה ב׳
- אז חוורון גדול האיר - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, עדנה גורן (שירה. לחן: נחום היימן), אביבה שחף (שירה. לחן: חיים ברקני), נורית גלרון וסנדרה ג'ונסון (שירה)
- בהר הדומיות. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך,
- לבדך –צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
- על קבים אליך שירי מדדים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
- יין של סתו – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- את הלילה שלך – להרחבה ראו אצל: צור ארליך יוסי בנאי (קורא), אורה זיטנר (שירה. לחן: עודד לרר)
- תמצית הערב – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- גשם שני וזכרון – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- היאור – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, זהרירה חריפאי (קריאה)
- תחנת שדות – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- סער על הסף – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- אולי היד – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, דני גרנות (שירה. לחן: יעל גרמן)
חטיבה ג׳
חטיבה ד׳
- הנה העצים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
- בדרך הגדולה - להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך, מיכה שטרית (לחן ושירה), נורית גלרון (שירה)
- תבת הזמרה נפרדת - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, חוה אלברשטיין (שירה. לחן: נחום היימן ) נורית גלרון (שירה)
- שערים לרווחה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
- נשבעתי, עיני – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
- שיר שלושה אחים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- זמרה – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- האם השלישית –– להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא), שלמה ארצי (שירה. לחן: נעמי שמר)
- אל החורשה – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- השוק בשמש – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- זוית של פרוור – להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
- אביב למזכרת – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- קרקס – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- בוקר בהיר – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- בשם העיר הזאת – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- בת המוזג – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
- שיר בפונדק היער - להרחבה ראו אצל: צור ארליך רחל מרכוס (קריאה)
- הם לבדם – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, סנדרה ג'ונסון (שירה), צור ארליך (סרטון)
לקריאה נוספת על הספר 'כוכבים בחוץ' ראו: חיים גורי (ריאיון) אברהם בלבן (כל פרקי הספר 'הכוכבים שנשארו בחוץ'), דן מירון (מאמר), דן מירון (ראיון), זיוה שמיר, , מאמרים נוספים על הספר 'כוכבים בחוץ' באתר אלתרמן, "כוכבים בחוץ" ערב שירה ושירים של נתן אלתרמן
השיר 'רדיו וינאי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.3.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מראה בנין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.3.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הרגל רע' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.4.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת נכתב: (יאפאנים בשנחאי תקפו ונשכו שני נתינים בריטים". מן העתונות)
הרשימה 'לגמל' נדפסה ב'טורים' ב- 15.4.193
השיר 'בעולם המופשט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.5.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
הרשימה 'בתים ומבטים "בית העם" ו"גן-רנה" ' נדפסה ב"תשע בערב" ב- 19.5.1938
הרשימה 'הנמל ועירו' נדפסה ב'טורים' ב- 25.5.1938
השיר 'זכרונותיו של קאוקאג'י' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.6.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב. בתחתית הכותרת נכתב: "קאוקאג'י, מי שהיה ראש חבורות הלסטים בארץ, מכין ספר זכרונות". מן העתונות.
הרשימה 'לב העיתון' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 28.6.1938
השיר 'שאלת הפליטים באוויאן' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.7.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'איטליה מציגה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.8.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'טיסת המיניסטר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 11.8.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'לילה אירופי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.9.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'ימים היסטוריים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.10.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
הרשימה 'סוד המרכאות הכפולות' נדפסה ב'טורים' ב- 19.10.1938
השיר 'ברלין דורשת מושבות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-2.11.1938. במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'סתו בז'נבה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.11.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הפרווה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.11.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: "אין בכך כלום אם אשה גרמניה לקחה פרווה בחנות יהודית לבתה לחג הלידה". (גאֶבּאֶלס על פרעות ברלין)
השיר 'אמנות הבימוי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.11.1938 במדור 'רגעים. חתום:אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: (באיטליה מכינים את הסרט האנטישמי הראשון. הבמאי – בנו של מוסוליני – ויטוריו) – מן העיתונות.
השיר 'אגדה על ילדים ביער' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.11.1938 במדור 'רגעים. חתום: אג
הרשימה 'למקוטעין' נדפסה ב'טורים' ב- 30.11.1938. חתום: בן-נון
השיר 'עונת הביקורים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.12.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
הרשימה 'אנשי הרוח וחופש הרוח' נדפסה ב'טורים' ב- 7.12.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'הזקנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.12.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב. מתחת לכותרת השיר נכתב: (שמונים זקנים, מבני שבעים ומעלה, עלו בנמל תל אביב. מהם השתטחו על הארץ וישקו את עפרה) מן העתון.
השיר 'נאום הלורד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.12.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'ליל חנוכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 22.12.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
השיר 'מן המרתף' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.12.1938 במדור 'רגעים. חתום: אגב
[ דף זה נמצא בהקמה]