בשיר "ספני שלמה המלך", אלתרמן מזכיר עיר במדינתה של מלכת שבא שנקראת "עיר קיטור":

כך בכל מקום שבו השליכו עוגן,
וביחוד במדינת שבא, בעיר קיטור
שקשרה עם יהודה קשרי-ברית-אומן,
שם ממש לראות פניהם עמדו בתור!

המושג "מדינת שבא, עיר קיטור" מופיע לראשונה בפירוש מדרשי בארמית למגילת אסתר מהמאה השמינית לספירה, שנקרא: "תרגום שני למגילת אסתר". בתחילה התפלאתי כיצד אלתרמן מטריח את קוראיו הצעירים, ואפילו את הוריהם, להתחקות אחר העיר המסתורית הזו. מילא "מדינת שבא" - כולם הכירו בשנות החמישים ( השיר פורסם ב"ספר התיבה המזמרת" ב 1958) את סיפורי מלכת שבא ושלמה המלך מהתנ"ך, אבל "עיר קיטור" אפילו הורים בני תורה יתקשו מאד למצוא את המקור.
והנה ראיתי שב "ספר האגדה", טרחו ביאליק ורבניצקי ותרגמו את האמור ב"תרגום שני למגילת אסתר" כך שיהיה שווה לכל נפש! להלן ציטוט קצר מדברי תרנגול הבר אל שלמה המלך:
"אף ראיתי אישה אחת מושלת בכולם ושמה מלכת שבא. ובכן, אם טוב הדבר לפני אדוני המלך, אאזור כגבר חלצי ואלך ל"עיר קיטור" למדינת שבא, מלכיהם אאסור בזיקים ומושליהם בכבלי ברזל ואביא אותם אל אדוני המלך".
אם נוסיף עכשיו ונחקור כיצד קשורה "עיר קיטור" ל"מדינת שבא", נראה לי שכך הם הדברים. אברהם הנערץ גם על היהודים וגם על הערבים לקח אישה שלישית ושמה "קטורה" מלשון "הקטרה". לאברהם וקטורה היו ילדים ונכדים אותם שלח אברהם "קדמה אל ארץ קדם", כלומר לייסד יישובים באזורים מזרחית לארץ כנען. "מדין" בנה של קטורה ייסד את ארץ מדין ו"שבא" נכדה של קטורה ייסד את "מדינת שבא" באפריקה סמוך לחצי האי ערב. על שם סבתו קטורה, הוא קרא למדינה או לבירה שלה – "עיר קיטור". גם צאצאי קטורה אחרים כמו "דדן" ייסדו מדינות באותו אזור: "שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ". אם כן, גם מדינת קטאר שנמצאו בה שרידי יישוב מתקופת האבות נקראה ככל הנראה על שם האימא, או הסבתא, קטורה. כמובן שישנן עוד השערות לגבי המקור לשם מדינת קטאר אבל גם הן רק השערות.