הגדרת המאורעות המתרחשים בביאפרה כ"רצח עם" היא הגדרה שהומצאה לא בישראל. עתונות־עולם מגדירה כך את הדברים מזה שבועות רבים, והתיאורים המתפרסמים, תיאורי שואת־המונים מעידים על כך.
איני יודע אם מישהו בעולם חיכה לשמוע מה תאמר מדינת ישראל בענין זה. דבר אחד ברור, ההתעוררות שקמה בכנסת, לנקוט עמדה לנוכח התרחשות מחרידה זו, היתה התעוררות שמטבע ומהכרח. קשה לשער את בית־הנבחרים הישראלי מתעלם מן הנושא הזה. כן, מסתבר שהיותנו שייכים לעם־הנרצח הוא דבר שמטיל גם חובות מסויימים... הסיעות שהגישו את הצעות־המחאה שלהן לסדר־היום עשו דבר שאין לראות את כבודה של מדינת ישראל שלם בלעדיו.
אלא שהדיון שבא בעקבות ההצעות הללו, ונוסחת־המחאה שנתקבלה בעקבות הדיון, והמשא־ומתן הבי נסיעתי, הפכו את המסכת כולה, באשמתה המפורשת של הנהלת הקואליציה, למשהו שאין לו תואר ושם.